אסף הרופא

בספר הרפואה הנקרא על שמו של אסף הרופא מכלול ידיעות בתחום הרפואה, אשר נאספו ממקורות שונים, והוא שימש מקור היסטורי חשוב להכרת מנהגים עתיקים ולהכרת האתיקה של הרפואה היהודית הקדומה. בספר נכלל גם ידע רפואי מימי הרופאים היוניים הגדולים, מתורגם לעברית (ואף תרגום של חלק מכתבי היפוקרטס), מונחים רפואיים שונים בארמית, בפרסית ובעברית, וכן מידע על האקלים בארץ ישראל, המזונות הנפוצים בה וכיו"ב.

הספר, אשר חובר בידי תלמידיו של אסף הרופא כולל 16 כתבי יד, שמעולם לא נדפסו. חלקים שונים של הספר נכתבו בזמנים שונים, ונערכו ותורגמו בתקופות מאוחרות יותר.

משנתו הרפואית של אסף הרופא מושתתת על תורת הרפואה שהתווה היפוקרטס (גדול הרופאים ביוון העתיקה, שחי בין השנים 460 - 377 לפנה"ס בקירוב), ובמיוחד על עקרון "הנהגת הבריאות", הכולל תזונה נכונה, אורח חיים בריא וכד' - תחום הרפואה המונעת של היום (העקרון זכה לשם זה בכתביו של הרמב"ם). דרכי ריפוי המחלות על פי אסף הרופא כוללות אף הן תזונה נכונה, וכן נשימה נכונה, עיסויים ותרופות, שמקורן בעיקר בעולם הצומח אך גם בעולם החי ובמחצבים. עם זאת, אסף הרופא אינו שולל את ההנחות לפיהן למחלה יש מקור דתי, מוסרי או אחר, הקשור במעשיו של החולה, של קרוביו וכד'.

אסף הרופא ניסה לשלב בין אמונותיו הדתיות להשקפת עולמו הרפואית. כך טען בין היתר כי איסורי התורה על אכילת מזונות שונים, או שילוב של מזונות אלו באלו, תואמים את כללי התזונה הנכונה. עוד האמין כי אלוהים הוא מרפא החולים היחידי ולא הרופא עצמו. לשיטתו, על הרופא להיות איש ישר, ירא שמיים טהור מידות ורחום, ולרפא גם חולים שאין בידם לשלם עבור הטיפול. הוא שלל את רופאי האליל, המכשפים ועובדי הכוכבים והמזלות למיניהם.

על שמו בית החולים "אסף הרופא" שבצריפין.