אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


פסל בדמותו של אפלטון
פסל בדמותו של אפלטון צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
 אפלטון
אפלטון צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
אפלטון (משמאל) עם תלמידו אריסטו. ציור של רפאל, 1509
אפלטון (משמאל) עם תלמידו אריסטו. ציור של רפאל, 1509 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 Exploring Plato's Dialogues


ערכים קשורים
 דיאלקטיקה
 רלטיביזם
 סופיסטים
 אידיאה
 מתמטיקה
 אונטולוגיה
 תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה)
 סוקרטס
 מרטין היידגר
 סוזן סונטג
 לוס איריגאריי
 נורמה חברתית
 אתונה הקדומה
 דיון מסירקוזה
 אקדמיה


תחומים קשורים
 פילוסופיה


 
 
 

אפלטון


Plato

יצירתו של אפלטון |  משל המערה

אפלטון (428/7 - 347 לפני הספירה), פילוסוף יווני, בן למשפחת אצילים מאתונה , בעל השפעה גדולה על המחשבה המערבית. בהיותו בן 20 התחבר עם הפילוסוף סוקרטס, שהשפיע השפעה מכרעת על חייו ועל מחשבתו. לאחר שסוקרטס הוצא להורג (399 לפני הספירה), זנח את הפוליטיקה ועזב את אתונה.

ב-396 לפני הספירה שב אפלטון לאתונה, אך לאחר זמן מה יצא שוב למסעות, ויש סברה שהגיע עד מצרים. הוא שהה זמן מה בדרום איטליה, שם התוודע אל ארכיטס הפיתגוראי, ובסירקוזה (388 לפני הספירה), שם התיידד עם דיון מסירקוזה, אחיינו של הטירן דיוניסיוס ה-1. אפלטון ניסה לשכנע את דיוניסיוס לערוך רפורמות פוליטיות בעירו; על כך נחשד בקשירת קשר וגורש מסיציליה (יש אומרים שאף נתפס לעבדות ונפדה בידי ידידיו).

 

רוב החוקרים סבורים כי סמוך לחזרתו לאתונה (387 לפני הספירה) ייסד אפלטון את האקדמיה, מוסד ראשון מסוגו להכשרה פילוסופית באתונה. הוא נסע לסירקוזה פעמיים נוספות (367 ו-361 לפני הספירה), אך לא הצליח לממש את תוכניותיו הפוליטיות, ושוב נפל בשבי ונפדה או שוחרר.

 


יצירתו של אפלטון
כשרונו הספרותי המיוחד של אפלטון, והעובדה שמעולם אין הוא מדבר בשם עצמו (מלבד באגרותיו), גרמו דווקא לריבוי הפירושים הסותרים של יצירתו. כמעט כל יצירותיו הן דיאלוגים, והדמות המרכזית באלה היא דמותו של סוקרטס. כיום שוללים החוקרים את האותנטיות של רוב האגרות המיוחסות לו (13 במספר) ושל כמה דיאלוגים (שמספרם כ-30). זמני חיבורם של הדיאלוגים אינם ידועים בוודאות, אך נוהגים לחלקם - על יסוד אופיים הכללי ובעזרת שיטות של מדידת הסגנון - לארבע תקופות עיקריות.

לתקופה הראשונה מיוחסות בעיקר שיחותיו של סוקרטס בעניין המידות הטובות, כגון "לכס" - על הגבורה, "אותיפרון" - על החסידות כלפי האלים, "פרוטגורס" - על אחדותן של המידות הטובות, וכן "האפולוגיה של סוקרטס", שהיא גרסתו של אפלטון לנאום ההגנה של סוקרטס בפני בית המשפט שדן אותו למוות. ככלל, דיאלוגים אלה אינם מציגים תורה חיובית, אלא מסתיימים במבוכה, ובכך אפשר להניח שהם קרובים לרוח הסוקרטית.

לתקופה השנייה מיוחסים הדיאלוגים הספרותיים הגדולים, בהם "פיידון" - הדן בנצחיות הנשמה ובאידיאות, "המדינה" - הדן בצדק ובסדרי המדינה האידיאלית ו"המשתה" שעניינו השתוקקות הנשמה.

לתקופה השלישית מיוחסים דיאלוגים, כגון "תייטטוס", "פרמנידס" ו"סופיסט", שבהם הציג אפלטון את תורותיו הצגה מחודשת ובדקן בכלים
דיאלקטיים. יש הסבורים כי ביקורת עצמית זו הביאה אותו לידי נטישת תורותיו הקודמות. בחיבורו ה"חוקים", שכתב בערוב ימיו, הציג בפירוט רב הצעה לחוקת המדינה הטובה ביותר האפשרית בפועל. בדיאלוג "טימיוס", שזמן חיבורו שנוי במחלוקת, הציג את השקפותיו על הטבע; דיאלוג זה נמנה עם היצירות שהשפעתן על התרבות המערבית היתה עמוקה ביותר.

אפלטון חי בזמן שקיעתה של אתונה ובאווירה אינטלקטואלית של רלטיביזם מוסרי והכרתי, שבאה לידי ביטוי חריף אצל הסופיסטים. ביטחונו של סוקרטס בקיומן של אמות-מידה אובייקטיביות למידה הטובה העמיד את אפלטון בפני בעיה, כיצד להשתית אמות-מידה אלה על בסיס פילוסופי קפדני. לכן פיתח אפלטון את תורת האידיאות שלו: הדברים המוחשיים הם בבואות של דגמים מושכלים - אידיאות - וההכרה הוודאית, כגון הידיעה המתמטית (ולפי גישה זו, גם המוסרית), מתאפשרת משום שהדברים המוחשיים "מזכירים" לנו את האידיאות ("מנון", "פיידון").

אפלטון טען כי ידיעה, להבדיל מסברה גרידא, היא קישור סברות ע"י טעמים התומכים בהן, עפ"י סדר האידיאות עצמן. הבסיס של כל מערכת האידיאות היא אידיאת הטוב - אידיאת התכליתיות הכוללת של מערכת האידיאות, של ההכרה ושל המוסר; וכך ההוויה, האמת והטוב מתאחדים במושג אחד. לכן, במדינה האידיאלית ראוי שישלוט מי שיודע, כלומר הפילוסוף, ולא מי שבכוחו לכפות או לשכנע והוא בעל סברה בלבד - ולוּ גם נכונה - בדבר תכלית המדינה, שהיא הצדק.

בתורת אפלטון נודעה למתמטיקה השפעה רבה כדגם למערכת מופשטת של יחסים לוגיים ומדרגיים. ב"טימיוס" ערך אפלטון מתמטיזציה מרחיקת-לכת של העולם המוחשי, ובתורתו המאוחרת הדגיש את אופיין של האידיאות כיחסים טהורים, בדומה ליחסים המתמטיים.

 


משל המערה

משל המערה, הנודע בין משליו של אפלטון. משלי אפלטון מופיעים בחיבורו "המדינה" (פוליטיאה; ספרים 6, 7), ועניינם הוא שאלת האמת ומעמדה של מציאות אונטית למול מציאות אפיסטמית; כלומר בין מציאות עובדתית לבין ייצוגיה התרבותיים באמצעות מושגים. משל המערה מוגש על ידי אפלטון כדיאלוג בין סוקרטס וגלאוקון (אחיו הצעיר של אפלטון), אולם מקובל לשייך לאפלטון את הטקסט ששם בפי סוקרטס.

 

על מנת לפרש ולהבין את משל המערה נדרשת גם הכרות מסוימת עם שני המשלים הקודמים לו על פי סדר הופעתם בספר "המדינה":

 

משל השמש - זהו הראשון והפשוט בין שלושת המשלים ועיקרו הצגת מערך היחסים בין המשולש "עין – אובייקט נצפה – שמש" כדוגמה למערכת המאפשרת לאדם הכרה ידיעה והבנה של מושאי המחשבה שלו (האובייקטים הקיימים בעולם). השמש כאן היא משל למקור תבונה עליון אשר לאורו מתאפשר לתודעת האדם, העין הפנימית שלו, לתפקד ולהכיר לא רק את דימויי הדברים, אלא להגיע להכרה מלאה של הדברים עצמם. סוג כזה של הכרה אינו אפשרי לכל, אלא למי שמתמחים בכך בלבד, הפילוסופים.

 

בסופו של המשל מציין הדובר, סוקרטס, את ארבעת כשירויותיה של הנפש: קליטה של רשמי החושים, אמונה (או סברה), מחשבה, הכרה שכלית.

 

משל הקו המחולק - זהו השני במשלים, וניכרת בו הערצתו של אפלטון לגיאומטריה ולמתמטיקה. בהתבסס על חלוקה של קו לארבעה קטעים (לא שווים באורכם) עורך אפלטון אנלוגיה בין פרופורציות במערכת גיאומטרית לבין ארבע דרגות קוגניטיביות אצל האדם. מקטגורית הנראה הכוללת את הכשירות המנטלית הבסיסית, קליטת דימויים (צללים, השתקפויות), ואת הסברה או האמונה המאפשרת קליטת עצמים, עולים אל קטגורית המושכל הכוללת את כשירויות המחשבה המאפשרת תפיסה של צורות מתמטיות, ואת שיאה של הקוגניציה, הדיאלקטיקה (הכרה שכלית), המאפשרת תפיסתן של צורות מושכלות (אידיאות הדיאלקטיקה; Episteme). כלומר, הדרך אל האמת עוברת דרך התרחקות מרשמי החושים (רמת הדימויים והאשליות ( Images), אל ידיעה הנקנית מכוח האמונה והדעה (רמת המידע Information;), וממנה אל מחשבה מופשטת (רמת הידע Knowledge), עד שמגיעים להכרה שכלית טהורה (רמת אידיאות הדיאלקטיקה (Intelligence).

 

משל המערה - עתה, בהתבסס על הבירור המושגי שערך באמצעות שני המשלים הקודמים, ממשיך אפלטון ומפתח את התיזה שלו על מגבלות ההכרה האנושית ושאלת האמת. באמצעות הדיאלוג של סוקרטס עם גלאוקון יוצר אפלטון דימוי תיאטרלי כמעט, שנושאו הוא בור האסורים של המחשבה האנושית. מתוארים בו אנשים אשר אינם מודעים להיותם אסירים, הכבולים מיום היוולדם במערה כך שגבם פונה אל הפתח ופניהם אל הקיר הפנימי שלה. קרני אור ממדורה הבוערת מאחוריהם, וקרני שמש המגיעות מפתח המערה פוגעות בחפצים ומטילות צללים בחלל. האסירים מדמים בנפשם כי הצללים המרצדים על הקיר והדי הקולות המגיעים אליהם, הם הם העולם הממשי. כאשר אחד משוכני המערה המצליח להיחלץ מאסוריו ולהיוודע לאמת שבחוץ, שב ומספר לחבריו אודות העולם שראה, הם מסרבים להאמין, ובסופו של דבר הורגים אותו.

 

סוד כוחו של המשל טמון לאו דווקא בהיגיון הפילוסופי שלו, ותמצית קצרה זאת אינה מצליחה כמובן להעביר את האיכויות הדרמטיות של הדיאלוג בין סוקרטס וגלאוקון (באורך מספר עמודים). נראה כי אלו איכויותיו הספרותיות אשר עשו אותו למשל המצוטט ביותר בדברי ימי הפילוסופיה המערבית, ולאחד הדימויים המכוננים שלה. הוגים בתחומים שונים עשו שימוש במשל המערה והציעו לו פרשנות ביקורתית, בהם הפילוסוף היידגר, חוקרת הצילום סוזן סונטג  (דימוי המערה בפרק "במערת אפלטון" בספרה "הצילום כראי התקופה") ולוס איריגאריי המבקרת אותו מנקודת מבט פמיניסטית בספרה "מראת האישה האחרת" (1974 ;Speculum de l'Autre Femme). אופיו הדיאלוגי של הטקסט, המשאיר אותו פתוח לפרשנויות שונות, הוא כנראה העושה את המשל אקטואלי גם לאחר 2,400 שנה. משותפת לפרשנויות השונות היא ההצבעה על הציווי האתי-אינטלקטואלי שנושא בחובו המשל: בקשת האמת תובעת מאמץ וסיכון אישי, היא כרוכה באקטיביות אינטלקטואלית, בנאורות, ודורשת חריגה מגדרן של מוסכמות חברתיות רווחות.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©