שמואל (גורודיש) גונן (1930 - 1991) איש צבא ישראלי. כיהן כאלוף פיקוד דרום בזמן מלחמת יום הכיפורים.
הושעה מתפקידו בעקבות המלצות ועדת אגרנט.
נולד בעיר וילנה בליטא בשם שמואל גורודיש. בגיל שלוש עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד ב"חדר" בירושלים. את השכלתו התיכונית רכש בישיבות "מרכז הרב" ו"עץ חיים". בגיל 14 הצטרף לארגון ה"הגנה".
היה חניך בתנועת בני עקיבא. לחם במלחמת העצמאות
בקרבות בגזרת ירושלים ונפצע מספר פעמים. לקראת סוף המלחמה הוצב בחטיבת הראל כסמל מחלקה. נותר בשירות צבאי גם בתום המלחמה ולאחר פירוק הפלמ"ח
הוצב בחטיבה 8 (חטיבת שריון).
במהלך השנים לאחר מכן מילא גונן תפקידים שונים בחיל השריון: במלחמת סיני
שימש כמפקד פלוגת טנקים ועל תפקודו בלחימה הוענק לו עיטור העוז.
ב- 1966 מונה גונן למפקד חטיבה 7. שנה לאחר מכן במהלך מלחמת ששת הימים
הוביל את החטיבה בקרב הבקעת הקווים המצריים בפיתחת רפיח ובקרבות על הציר המרכזי בחצי האי סיני עד לקו תעלת סואץ.
תפקודו של גונן במלחמה ובמיוחד תיאורו של תפקוד זה בעיתונות ובספר "חשופים בצריח" (מאת שבתי טבת)
הפך אותו לדמות מיתית במורשת הקרב הצה"לית ובציבור הישראלי ככלל. נודע גם בזכות המשמעת הקפדנית אותה הנהיג ביחידות עליהן פיקד.
לאחר מלחמת ששת הימים מונה למפקד הכוחות בגזרת התעלה, ולאחר מכן היה למפקד אוגדה. ב- 1972 מונה לראש מחלקת ההדרכה (מה"ד) והועלה לדרגת אלוף. ביולי 1973 מונה לאלוף פיקוד הדרום. כארבעה חודשים לאחר מכן (ב-6 באוקטובר 1973) פרצה מלחמת יום הכיפורים.
ב-10 באוקטובר, בעקבות התוצאות הקשות בלחימה מול הצבא המצרי, מונה רא"ל במיל' חיים בר-לב
למפקד חזית הדרום ולמעשה החליף את גונן בתפקידו.

גולדה מאיר בליווי גורודיש (משמאל) באחד ממוצבי צה"ל בגיזרה הדרומית בסיני, מלחמת יום בכיפורים, 1973 (צילום: יצחק שגב, לע"מ)
בנובמבר 1973 הועבר לתפקיד מפקד מרחב שלמה. ועדת אגרנט, אשר עסקה בחקר מוכנות צה"ל למלחמה ומהלכיה, קבעה לגביו כי "לא עמד כראוי במילוי תפקידו והוא נושא בחלק הניכר של האחריות למצב המסוכן בו נתפסו כוחותינו." ובדו"ח ביניים המליצה להשעותו מכל תפקידיו הפיקודיים. המלצת הוועדה בוצעה וגונן הושעה מתפקידו. בדו"ח הסופי שפירסמה הוועדה בוטלה ההמלצה וגונן שב מהשעייתו. ב-1976 פרש מצה"ל.
ב-1978 עזב גונן את ישראל ועסק בפעילויות עסקיות שונות במדינות אפריקה. במהלך השנים לאחר מכן מיעט לבקר בישראל. בראיונות ספורים שהעניק באותן שנים הצהיר כי בכוונתו להילחם על טיהור שמו מהאשמה שהטילה עליו ועדת אגרנט. ב-1991 נפטר מהתקף לב. הערכת דמותו של גונן כאיש צבא שרויה במחלוקת וקיימות טענות שונות ומנוגדות בנוגע לאחריותו בפועל למחדלי מלחמת יום הכיפורים.