אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 
 
סמל הארגון כפי שהופיע בכרוזים שהפיץ
סמל הארגון כפי שהופיע בכרוזים שהפיץ 
 
מוזיאון "בית האצ"ל" ביפו
מוזיאון "בית האצ"ל" ביפו צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אתר האצ"ל
 המנון האצ"ל, "חיילים אלמונים", שכתב אברהם שטרן
 לאתר הארכיון הציוני


ערכים קשורים
 הגנה
 מאורעות תרפ"ט
 התנועה הרוויזיוניסטית
 הציונים הכלליים
 זאב ז'בוטינסקי
 מנחם בגין
 העפלה
 דוד רזיאל
 עולי הגרדום
 מלחמת העולם השנייה
 אברהם שטרן
 לוחמי חרות ישראל
 יעקב מרידור
 בית"ר
 הסוכנות היהודית
 הסתדרות העובדים הכללית החדשה
 סזון
 ספר לבן
 תנועת המרי העברי
 השבת השחורה
 הפריצה לכלא עכו
 מלחמת העצמאות
 פרשת דיר יאסין
 החלטת החלוקה
 אלטלנה
 פולקה ברנדוט
 תנועת חרות
 המנדט הבריטי


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

ארגון צבאי לאומי


Etzel

הקמת הארגון |  המאבק בבריטים |  מלחמת העצמאות ועד חירות |  מן הארכיון |  מידע נוסף

ארגון צבאי לאומי (בראשי תיבות: אצ"ל), תנועת מחתרת בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

 


הקמת הארגון

ראשיתו של ארגון האצ"ל בפילוג שחל בשלוחת ארגון ה"הגנה" בירושלים ב-1931, כאשר קבוצה של מפקדים וחברים מן השורה פרשו והקימו את "ארגון ב'" (שכּוּנה גם "הגנה לאומית", ובשמו המלא: "הארגון הצבאי הלאומי בא"י"). הפורשים מתחו ביקורת על אזלת ידה של ה"הגנה" במאורעות הדמים שאירעו בחודש אב תרפ"ט (1929). בראש הארגון החדש עמד אברהם ("גדעון") תהומי.

ציטוט
מתוך הודעת הפרישה של מייסדי האצ"ל מארגון ה"הגנה" (1931)
"לכבוד הנהלת הוועד הלאומי, אנו החתומים מטה (...) מודיעים בזה על החלטתנו לעזוב את העבודה בתוך הארגון. לצעד זה באנו אחרי שמצאנו שאין כל אפשרות של עבודה בתוך הארגון".


הארגון הבהיר כי "מטרתו היחידה של האימון הצבאי היא הכנה למלחמה שתכליתה ניצחון", והדגיש את אופיו הלאומי הכללי, לעומת אופיה הפועלי והמעמדי של ה"הגנה". מקיץ 1933 ועד לאביב 1937 היה הארגון נתון למרותו של "ועד מפקח" שיוצגו בו רוב המפלגות הלאומיות-אזרחיות ביישוב: ברית הצה"ר, המזרחי, הציונים הכלליים ומפלגת המדינה העברית.

 

ב-5 בדצמבר 1936 חתמו נציגים מ"ארגון ב'", בראשות תהומי, על הסכם עם נשיא ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) וראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי, שהפך את הארגון לזרוע הצבאית של תנועתו. לאחר פטירת ז'בוטינסקי ב-1940 נמשך הקשר עם הנהגת הצ"ח (שהיתה המוסד הארגוני של התנועה הרוויזיוניסטית), אולם קשר זה נחלש כשהכריז מפקד הארגון מנחם בגין בפברואר 1944 על מרד בשלטון הבריטים בארץ ישראל.

מפקדי האצ"ל
שם שנים בתפקיד
אברהם תהומי 1931 - 1937
רוברט ביטקר 1937 - 1937
משה רוזנברג 1937 - 1938
דוד רזיאל 1938 - 1941
יעקב מרידור 1941 - 1943
מנחם בגין 1943 - 1948


בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעל האצ"ל נגד מדיניות ה"הבלגה" שהנהיגו מוסדות היישוב וה"הגנה" - חבריו תקפו מטרות ערביות והשתתפו באבטחת העולים בעליית "אף-על-פי" הבלתי-לגלית, מפעל ההעפלה של התנועה הרוויזיוניסטית.

 

ב-1937 חל קרע בארגון. תהומי חזר ל"הגנה" עם כמחצית מחברי אצ"ל (הארגון כולו מנה אז כ-3,000 חברים), והיתר שמרו על קיומו העצמאי של הארגון תחת הנהגתו האידיאולוגית של ז'בוטינסקי. לאחר הפילוג מינה ז'בוטינסקי את רוברט ביטקר למפקד הארגון. כמה חודשים לאחר מכן הודח ביטקר מתפקידו ובמקומו מונה משה רוזנברג (עד אז מפקד מחוז ת"א של הארגון) ב-1938 הוחלף רוזנברג על ידי דוד רזיאל (מפקד מחוז ירושלים). 

 

ב-29 ביוני 1938 הוציאו הבריטים להורג את איש האצ"ל שלמה בן-יוסף , שלאחר שנתפס יורה על אוטובוס ערבי ליד ראש פינה. בן יוסף היה ל - הראשון מבין "הרוגי המלכות" של האצ"ל (כינוי שדבק בחבורת אנשי אצ"ל ולח"י שנידונו למוות בתלייה על ידי שלטון המנדט הבריטי).

 

 

 


המאבק בבריטים

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קרא רזיאל לשביתת נשק עם הבריטים עד להכרעת המערכה נגד הנאצים. בעקבות ההחלטה פרשה מן הארגון ב-1940 קבוצת חברים בראשות אברהם שטרן ("יאיר") והקימה את ארגון לח"י, שדגל במאבק בבריטים גם בימי המלחמה בנאצים. בתחילה היה המנון האצ"ל שירו של אברהם "יאיר" שטרן, "חיילים אלמונים"; לאחר הפילוג בקיץ 1940 קיבלו כהמנון את "תגר", הבית האחרון של "שיר בית"ר" מאת ז'בוטינסקי. נאמן להחלטתו לשתף פעולה עם הבריטים יצא רזיאל לעירק למשימת מודיעין בשליחות הצבא הבריטי ובמהלכה נהרג. לאחר מותו מונה יעקב מרידור למפקד האצ"ל.

 

בדצמבר 1943 הוחלף מרידור על ידי מנחם בגין, מראשי תנועת בית"ר בפולין שהגיע לארץ ישראל. תחת הנהגתו של בגין החליט הארגון על סיום מדיניות שיתוף הפעולה עם הבריטים ובפברואר 1944 הכריז על מרד צבאי מוצהר בשלטונות המנדט הבריטי. חידוש המאבק בבריטים נעשה בניגוד לעמדת מנהיגי ומוסדות היישוב (הסוכנות היהודית ומועצת ההסתדרות), אשר דגלו בשיתוף פעולה עם הבריטים ומאבק מדיני בלבד. הבדלי העמדות וחוסר נכונותו של האצ"ל להכיר במרותם של מוסדות היישוב הביאו לאיבה הדדית ולעימות חריף בין הצדדים.

ציטוט - מנחם בגין
מתוך ריאיון לעיתונות (1979)
"בלי מלחמת אצ"ל ולח"י לא היתה האומה משתחררת משלטון נוכרי ומדינת ישראל לא היתה קמה".

 

לאחר הכרזת המרד ב-1944 החל הארגון לבצע פעולות צבאיות נגד מטרות בריטיות וערביות: משרדי הבולשת והמשטרה, משרדי העלייה של שלטונות המנדט, משרדי מס הכנסה, תחנת השידור המנדטורית ברמאללה וארבע תחנות "טיגרט" (תחנות משטרה מבוצרות שהיו פזורות ברחבי הארץ).

 

בנובמבר 1944 התנקש הלח"י בחייו של הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה. בעקבות האירוע, קיבלה הנהגת הסוכנות היהודית שורה של החלטות לריסון בכוח של אנשי האצ"ל והלח"י. במהלך החודשים לאחר מכן פעלה "ההגנה" בשיתוף פעולה עם הבריטים נגד אנשי האצ"ל. רבים מחברי האצ"ל נחטפו על ידי אנשי "ההגנה" ונכלאו במקומות מסתור, אחרים הוסגרו לידי הבריטים. תקופה זו נודעה לאחר מכן בכינוי - הסזון.

 

באביב 1945 הגיעו האצ"ל והלח"י להסכם על שיתוף פעולה מבצעי. עם תום מלחמת העולם השנייה משהתברר כי אין בכוונת השלטון הבריטי לשנות ממדיניות "הספר הלבן" החליטה הנהלת הסוכנות היהודית (ספטמבר 1945) לשנות את אופי המאבק, והורתה ל"הגנה" לפתוח במאבק פעיל נגד הבריטים. החלטה זו יצרה אפשרות לשיתוף פעולה בין שלושת ארגוני המחתרות (הגנה, אצ"ל ולח"י).

 

בסתיו 1945 סיכמו שלושת הארגונים על תאום הפעולות נגד הבריטים: הנהגת האצ"ל הסכימה לקבל את מרות ה"הגנה", כמו כן הוסכם להימנע מפעולות אשר הנהגת הסוכנות היהודית ראתה אותן כמזיקות למאבק המדיני והדיפלומטי, ולהימנע ככל האפשר מפגיעות בנפש ולהתרכז בפגיעה במטרות צבאיות אסטרטגיות. דרישת האצ"ל למימון ממוסדות הישוב נדחתה, ולכן הוחלט כי יותר לארגון לפעול בנפרד נגד הבריטים, על מנת להשיג נשק ומימון. מסגרת תאום הפעולות זכתה לשם - תנועת המרי העברי - זאת על אף שבפועל הארגונים לא התמזגו והמשיכו להתקיים בנפרד.

 

במהלך החודשים לאחר מכן ביצע האצ"ל מספר לא מועט של תקיפות נגד מטרות בריטיות, במסגרת תנועת המרי העברי, ביניהן: פיצוץ בניין הבולשת הבריטית בירושלים, ותקיפת שדות תעופה וחבלה במטוסים בריטים. ביולי 1946 פוצצו לוחמי האצ"ל את מלון המלך דוד בירושלים בו מוקמו המפקדה הראשית של הצבא הבריטי ומרכז השלטון האזרחי של המנדט הבריטי. בפעולה שתוכננה כתגובה למבצע "השבת השחורה" הבריטי, נהרגו שלא במכוון כ-90 בני אדם חלקם אזרחים תמימים.  

 

בעקבות הביקורת הציבורית שעוררה הפעולה החליטה הנהגת הסוכנות על הפסקת המאבק האלים, למעט סיוע לפעולות ההעפלה (פגיעה באוניות גירוש, תחנות מכ"ם וכו'). האצ"ל סירב לקבל את ההחלטה והמשיך להיאבק בבריטים ובערבים, ואף יזם מבצעים באירופה. אחד משיאי המאבק היה הפריצה למבצר עכו (4 במאי 1947), במטרה לשחרר עצורים מחברי המחתרות שהיו כלואים בו.

 

שוטרים בריטים בוחנים את חומות כלא עכו לאחר פעולת האצ"ל במקום, 1947

 

הבריטים הגיבו על פעולות האצ"ל במאסרים נרחבים, במשפטים צבאיים ובפסקי דין חמורים, לרבות הוצאה להורג. מאות לוחמים נעצרו והוגלו למחנות מעצר באפריקה, וחלקם הצליחו לברוח ולהצטרף לשלוחות האצ"ל באירופה.

 


מלחמת העצמאות ועד חירות

בתחילת מלחמת העצמאות ערכו כוחות אצ"ל מספר מבצעים בקנה מידה גדול, בעיקר ביפו, וכן לחמו בקרבות העיר העתיקה בירושלים, ונגד יישובים ערביים בסביבת העיר.

 

ב-9 באפריל 1948 תקפו כוחות אצ"ל את הכפר דיר יאסין בפאתי ירושלים (כיום גבעת שאול). מספר הערבים שנהרגו בפעולה זו היה גדול (בין מאה לשלוש מאות, לפי מקורות שונים). האצ"ל הואשם בטבח חסר-הבחנה של אוכלוסייה אזרחית, אך מנהיגיו טענו כי רוב ההרוגים השתתפו בלחימה. המאורע גרם לזעזוע קשה ב"הגנה", שגמרה אומר להביא לפירוקו של אצ"ל.


האלטלנה עולה בלהבות בחוף הים של תל אביב, 1948 (באדיבות הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית)


לאחר קום המדינה שמר אצ"ל על מסגרתו הנפרדת בירושלים, משום שהעיר לא נכללה בתחום המדינה היהודית בתוכנית החלוקה של האו"ם.

 

מאמצי ה"הגנה" ואחריה צה"ל לכפוף את אצ"ל למרוּתם הביאו להטבעתה של אוניית הנשק של אצ"ל "אלטלנה" מול חוף תל אביב ב-22 ביוני 1948. לבסוף, אחרי רצח מתווך האו"ם הרוזן פולקה ברנדוט על ידי אנשי הלח"י, פורקו האצ"ל והלח"י סופית גם בירושלים (21 בספטמבר 1948). רבים מאנשיו יסדו את תנועת החרות כמפלגה פוליטית.

 


מן הארכיון
בספטמבר 1948, ימים ספורים לאחר התנקשות הלח"י במתווך האו"ם פולקה ברנדוט (17 בספטמבר 1948), קיבלה הממשלה הזמנית החלטה להביא לפירוק מסגרות הלח"י והאצ"ל בירושלים (שם התבצעה ההתנקשות), בה עדיין שימרו ארגונים אלו את מעמדם העצמאי מצה"ל. בעקבות ההחלטה נתן המטה הכללי של צה"ל לארגון האצ"ל אולטימטום, אשר תבע את פירוקו המיידי של הארגון. לפני תום האולטימטום החליט האצ"ל למלא את הדרישות שהוצבו לו וכוחותיו פורקו. להלן נוסח האולטימטום:

  

1. על אצ"ל בירושלים לקבל על עצמו הלכה למעשה חוק המדינה הנוגע לצבא, גיוס ונשק. 

 

2. כל חייבי הגיוס באצ"ל חייבים להיכנס לצה"ל. 

 

3. כל הנשק צריך להימסר לצה"ל. 

 

4. כל מי שמצטרף לצבא - חייב בשבועת אמונים החלה על כל חייל. 

 

5. דין חברי אצ"ל כדין כל יהודי אחר. 

 

6. אם במשך עשרים וארבע שעות החל מהיום, יום ב' 20.9.1948, שעה 12:00, הנכם מקבלים את הדין: מפרקים את האצ"ל וגדודיו המיוחדים, מוסרים את הנשק ומצטרפים לצה"ל, לא יסבול איש מכם על פגיעות שפגעתם עד עכשיו בחוק ישראל והיחס אליכם יהיה כמו אל כל יהודי אחר. 

 

7. אם במשך הזמן הנקוב לא תמלאו את דרישות הממשלה, הלכה למעשה - יפעל הצבא בכל האמצעים שברשותו.

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as34-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    למציאת מרחב ההתגוננות האישי שלכם »
    פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה
    רשימת יישובים במרחב