הטרדה מינית, על פי הגדרת החוק, היא מחוות גוף, מעשה או דיבור שהינם בגדר הצעה או התייחסות בעלת אופי מיני,
המופנים לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות. כמו כן, גם הערות המתמקדות במיניותו של אדם וכן הערות מבזות או משפילות המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית,
הינם בגדר הטרדה מינית.
המעשים או הדיבורים המתוארים יחשבו כהטרדה מינית, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, אם הם מופנים ל:
קטין או לחסר ישע - תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
למטופל, במסגרת טיפול נפשי או רפואי - תוך ניצול תלות של המטופל במטפל.
לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות - תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי האיסור על הטרדה מינית איננו איסור על מעשי חיזור הנעשים ברוח טובה ובהסכמה הדדית. כך, למרות ניסיון החוק להגדיר באופן מפורט מהי הטרדה מינית, נוצר הלכה למעשה "תחום אפור", הנתון לפרשנות, אשר הפרקליטות
ומערכת הדין הפלילי
נדרשות לא אחת להגיע להחלטה חד-משמעית בנוגע אליו.
הדפס
