ארכיאולוגיה, תורת העתיקות (ביוונית "ידיעת הקדום"); מדע שעניינו חקר התפתחותה של התרבות החומרית לדורותיה. המחקר הארכיאולוגי הוא אמצעי עיקרי לחקר ולימוד תרבויות ותקופות פרהיסטוריות שלא נשארו מהן מסמכים בכתב; ככזה הוא מהווה השלמה לחקר התרבות האנושית לתולדותיה על ידי ענפי מחקר נוספים כמו היסטוריה, אנתרופולוגיה ואתנוגרפיה. מושתת על ההנחה שלכל מרכיב בתרבות האדם יש ביטוי בחומר. ראשיתה של הארכיאולוגיה במאה ה-15, במאה ה-18 הלכה והתבססה ובמאה ה-19 הייתה למדע.
התקופות העתיקות נקראות על פי שרידים האופייניים לתקופות אלה. באמצעות החלוקה המוסכמת לתקופות נקבעת מסגרת כרונולוגית (כלומר, רישום ותיארוך על ציר הזמן) המאפשרת לקבוע מיקום יחסי של מוקדם ומאוחר. לצורך תיארוך...
