רנה מגריט

מגריט נולד בעיירה לסינס בבלגיה, בן בכור מבין שלושה ילדים. אביו היה חייט במקצועו ואמו יצרה כובעים. בהיותו בן 14, שמה אמו קץ לחייה בטביעה. טראומת מותה של האם, ומראה גופתה הנמשית מהנהר כשכותונת מכסה את פניה, נצרבו עמוק בתודעתו של הנער. עניין זה היה בעל השפעה רבה על יצירתו העתידית של האמן וברבות מתמונותיו נראות דמויות אשר פניהן מכוסות בבד. כנער נהג לבלות שעות ארוכות בבית הקברות ופעם אף כלא את עצמו בתוך ארון קבורה.

מגיל צעיר גילה מגריט חיבה רבה לעולם האמנות ובמיוחד לציור. הוא היה תלמיד ממוצע, ולאחר שנשר מבית הספר התיכון, נרשם לאקדמיה לאמנויות בבריסל, שם למד בין השנים 1916 – 1918. עבודותיו הראשונות מתאפיינות בסגנון אימפרסיוניסטי, ואחר כך ניכרות גם השפעות פוטוריסטיות ו קוביסטיות.

בשנת 1922 נשא לאישה את ג'ורג'ט ברגר, אותה פגש לראשונה כשהיה בן 15. דמותה היתה עבורו מקור להשראה, וברבים מציוריו באותה תקופה שימשה לו כמודל. באותה שנה התוודע מגריט ליצירתו של האמן האיטלקי ג'ורג'ו דה קיריקו, ובמיוחד הושפע מהציור "שיר האהבה" (1914). עבודותיו של קיריקו, ממבשרי זרם הסוריאליזם, הובילו את מגריט למסקנה כי הוא מעדיף את הציור הפיגורטיבי על פני הציור המופשט, וכך החל השלב החדש והמשמעותי ביצירתו. "נוקטורנו" (1925) ו"הרוכב האבוד" (1926) הם שני הציורים הראשונים והחשובים שיצר בהשפעתו של הזרם הסוריאליסטי. היצירה השנייה גם זכתה לוריאציות נוספות בהמשך הקריירה שלו.

לצד עבודתו האמנותית, התפרנס מגריט גם כמעצב פרסומות ומאייר כרזות, ספרים וכתבי עת. בשנת 1926 פרש עליו חסותו פול גוסטב ואן חאקה (1967 – 1887), בעל גלריה נחשבת בבריסל. הוא ערך את תערוכת היחיד הראשונה שלו (1927) וכתב מאמר אודות עבודותיו.

בעקבות ההצלחה שהחלה להאיר לו פנים, עבר מגריט יחד עם אישתו לפריס, ששימשה אז לב ליבה של הזירה האמנותית. שם התיידד עם אנדרה ברטון, מחשובי התיאורטיקנים של הסוריאליזם, וכן התקרב לציירים סלבדור דאלי וג'ואן מירו. כעבור שלוש שנים שב לבלגיה ושם התגורר עד סוף ימיו.

בציוריו התמקד מגריט בעיקר בניגודים שבין חפצים מעשה ידי אדם לעצמים טבעיים, וכן בפער שבין מלים לדימויים. לא אחת הביע את רצונו להמם את המתבונן ביצירותיו ולבנות אווירת מסתורין וחוסר ידיעה. הוא נהג לצייר באופן מפורט דמויות יומיומיות, אך להציבן בתוך מצבים לא צפויים לחלוטין, כמו גם חפצים הממוקמים בהקשר מוזר ופנטסטי (למשל, באחת מתמונותיו המפורסמות נראה "גשם" של אנשים חבושי מגבעת. בתמונה אחרת נראה קטר רכבת מעלה עשן יוצא מתוך אח ביתית, ובתמונה שלישית נראה סלע שבקצהו טירה, תלוי באוויר).

ההקשרים הויזואלים החדשים שיצר מגריט, מעניקים לחפצים ולדמויות המככבים ביצירותיו משמעות חדשה, לעתים טורדנית ומעיקה במכוון. אווירת האבסורד, המלווה את מרבית יצירתו, נועדה לערער על יסודות החשיבה המקובלים, ולהעמיד למבחן מחודש את הקשר שבין התודעה האנושית לעולם התופעות, כמו גם את המרחק שבין השפה ודימוייה לבין ייצוגם במציאות.