ז'ק רנה שירק

את חייו המקצועיים החל שירק כעובד מדינה, אך כעבור זמן קצר פנה לפוליטיקה. מאז 1967 נבחר ברציפות לאסיפה הלאומית מטעם המפלגה הגוליסטית השמרנית. מילא מספר תפקידים בממשלה תחת הנשיא ז'ורז' פומפידו, בין השאר כשר הכלכלה וכשר החקלאות. ב-1974 מינה אותו הנשיא ז'יסקר ד'אסטן לראש ממשלה, אולם לאחר שנתיים התגלע סכסוך בין השניים, כנראה על רקע אישי, ושירק התפטר. הוא פנה לבסס את מעמדו במפלגתו וב-1977 נבחר לראש עיריית פריס, תפקיד בעל השפעה רבה בצרפת.

ב-1981 התמודד לראשונה על נשיאות צרפת, וקולות השמרנים התפצלו בינו לבין ד'אסטן. כתוצאה מכך נבחר הסוציאליסט פרנסואה מיטרן לנשיא צרפת. בבחירות לפרלמנט ב-1986 זכו מפלגות הימין ברוב, והנשיא מיטרן נאלץ למנות את שירק כראש הממשלה. היתה זו האסיפה הלאומית ה"לעומתית" הראשונה ברפובליקה החמישית (הכוונה למצב שבו הנשיא ורה"מ מייצגים מפלגות מנוגדות). בתפקידו זה ניצח שירק על הפרטתם של ענפי כלכלה רבים שמיטרן הלאים לפני כן.

שירק נכשל שוב בניסיונו לזכות בנשיאות ב-1988, וחזר לכהן כראש עיריית פריס. ב-1995 זכה בנשיאות, אחרי מאבק צמוד. עם היבחרו החל לקצץ בגרעון הממשלתי, לקראת החלתו של המטבע האירופי בצרפת ובמדינות אחרות של האיחוד האירופי. כשניסה לקצץ בזכויות הסוציאליות של העובדים ובמספר סובסידיות, עורר גל של מהומות ושביתות. שירק הכריז על בחירות לאסיפה הלאומית, ב-1997, שבהן זכה השמאל ברוב. שוב נוצר מצב "לעומתי", ושירק מינה את מועמד השמאל ליונל ז'וספן (שעליו גבר בבחירות לנשיאות), לראש ממשלה. 

במדיניות החוץ חתר שירק להחזיר את צרפת לתפקיד של מעצמה עולמית, והיה מעורב באורח פעיל מאוד בתהליכים ובסכסוכים בינלאומיים. ב-1995 חידש את הניסויים הגרעיניים באיים השייכים לצרפת בדרום האוקיינוס השקט. החלטתו עוררה סערה בינלאומית וזכתה לגינויים רבים, ובשל כך בוטלה שנה לאחר מכן.

בסכסוך הערבי-ישראלי נקט שירק עמדה פרו-ערבית מובהקת, בשל קשריה הכלכליים של צרפת עם מדינות ערב והזיקה ההיסטורית של צרפת למדינות שהיו תחת חסותה בעבר, דוגמת לבנון וסוריה. בין השאר התנגדה צרפת של שירק להכללתו של ארגון חיזבאללה הלבנוני ברשימת ארגוני הטרור הבינלאומיים. עם זאת, כאשר פרצו בצרפת מהומות אנטישמיות על רקע האנתיפאדה, הגיע לביקור הזדהות בבית כנסת וגינה אותן בחריפות.

ב-1994 החל שופט מיוחד לחקור חשדות ששירק היה מעורב בפרשת שחיתות בעת כהונתו כראש עיריית פריס. במשך הזמן הסתעפה החקירה ושירק נחשד, בין היתר, בקבלת שוחד תמורת מתן היתרי בנייה, במתן משרות פיקטיביות ובזיופים. ב-2001 זומן לחקירה, אולם סירב בטענה של חסינות נשיאותית. בספטמבר 2000 הוביל שינוי בחוקת צרפת (לאחר משאל עם), במסגרתו קוצרה כהונת הנשיא משבע שנים לחמש שנים. ב-2002 השלים רפורמה בצבא צרפת והחליף את שרות החובה בגיוס על בסיס התנדבותי.

בבחירות לנשיאות במאי 2002 גבר שירק בקלות על מועמד השמאל ז'וספן, שהתפטר בעקבות זאת מראשות הממשלה. אך במפתיע, מועמד הימין הקיצוני ז'ן מרי לה פן זכה ברוב גדול יחסית וכפה סיבוב בחירות שני, שבו הביס אותו שירק. ב-2003, במהלך תכנון המערכה הבינלאומית נגד שלטונו של צדאם חוסיין בעירק, היה שירק מראשי המתנגדים למלחמה והתעמת בסוגיה זו מול נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש.

שירק לא התמודד בבחירות לנשיאות צרפת ב-2007. במאי אותה שנה פינה את מקומו למנצח בבחירות - ניקולא סרקוזי.

ז'ק שירק נשוי לברנדט (שם נעוריה שורדון דה קורסל) ואב לשני ילדים. רעייתו היתה בשעתה פוליטיקאית מקומית בעיר סרן.