אריך הונקר (1912 - 1994), מנהיג גרמניה המזרחית.
גדל במשפחה קומוניסטית, בנו של כורה. כבר בגיל עשר הצטרף לארגון הצעירים של המפלגה הקומוניסטית
הגרמנית, ובגיל 17 עבר למוסקבה ולמד בבית הספר הלאומי ע"ש לנין. עם עליית היטלר
לשלטון הצטרף הונקר לתנועת ההתנגדות וירד למחתרת. הוא נעצר ב-1935, וזמן קצר אחר כך נידון לעשר שנות עבודת פרך.
בסוף המלחמה שוחרר ע"י הצבא האדום והצטרף למפלגת האיחוד הסוציאליסטי (המפלגה הקומוניסטית) של גרמניה. ב-1971, לאחר התפטרותו של מנהיג המפלגה ולטר אולבריכט,
תפס את מקומו. בעזרת סיוע ממוסקבה הפך הונקר למנהיג גרמניה המזרחית, תפקיד שמילא במשך שני עשורים. משטרו היה מן הנוקשים שבמשטרים הקומוניסטיים, אבל הוא התיר מידת מה של סחר עם מערב גרמניה וקיבל בתמורה מענקים כספיים.
הרפורמות שערך מיכאיל גורבצ'וב
בברית המועצות החל מאמצע שנות ה-80 חוללו זעזועים עמוקים במזרח גרמניה. הונקר סירב להנהיג רפורמות דומות, והתמיד במדיניותו הנוקשה. עם פירוקה של ברה"מ הודח מתפקידו במפלגה. חודשים ספורים אחר כך נפלה חומת ברלין
ושני חלקי המדינה התאחדו.
לאחר איחוד גרמניה נעצר והואשם באחריות להרג אזרחים שניסו לעבור את חומת ברלין בימי המלחמה הקרה.
ב-1993 שוחרר בגלל מצב בריאותו המידרדר והורשה לצאת לצ'ילה, שם התגוררה בתו. שנה אחר כך מת.
הדפס
