 |  | ניקולאוס קופרניקוס | | |  | | מערכת השמש וכוכבי השבת לפי קופרניקוס, ציור מאת תומס דיגס, 1592 | | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | ניקולאוס קופרניקוס
Nicolaus Copernicus
ניקולאוס קופרניקוס (1473 - 1543), שמו הלטיני של מיקולאי קופרניק (Mikolaj Kopernigk), אסטרונום פולני, מגדולי האסטרונומים בכל הזמנים. למד מתמטיקה, אסטרונומיה, משפטים, תיאולוגיה ורפואה. באמצעות ספרו "על סיבובם של גרמי השמים" (De Revolutionibus Orbium Coelestium) האיץ את המהפכה המדעית, ופתח את הדרך לעבודתו של אייזיק ניוטון.
קופרניקוס נולד בעיר טורון שבפולין, הבן הצעיר במשפחה עשירה (אביו היה פולני ואמו ממוצא גרמני). מאוחר יותר למד באוניברסיטה של קרקוב. בעזרת דודו, ההגמון של ארמלנד, זכה במשרה כנסייתית שכמעט לא גזלה מזמנו, ולכן היה יכול להתפנות לעיונים אסטרונומיים.
אף שכמעט לא עסק בתצפית בעצמו, הוא היה הראשון שחישב את תנועות כוכבי הלכת
על סמך ההנחה שכולם מקיפים את השמש. עד ימיו היתה מקובלת התורה הגיאוצנטרית, כפי שניסח אותה תלמי,
ולפיה הארץ היא מרכז היקום וכל הגופים השמיימיים מקיפים אותה. קופרניקוס הציע את התורה ההליוצנטרית, כלומר - כוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלולים מעגליים; הארץ היא כוכב לכת ככל שאר כוכבי הלכת, ומקיפה את השמש במשך שנה.
קופרניקוס קבע שהרדיוס של מסילת הארץ סביב השמש קטן ביחס לרדיוס של "ספֵירת הכוכבים הקבועים" - הכדור הדמיוני שעל פניו קבועים כוכבי השבת,
כביכול - מכיוון שבניגוד לכוכבי הלכת, אין כוכבי השבת משקפים את תנועת כדור הארץ סביב השמש. הדגם של קופרניקוס היה בבחינת התקדמות מהפכנית לעומת הדגם התלמאי העתיק, ועם זאת היה רחוק מלהציג את המצב לאשורו, משום שהניח כי השמש ניצבת דרך קבע במרכז היקום. אחד הראשונים שערערו גם על ההנחה הזאת, ותיארו את השמש ככוכב שנע בין יתר הכוכבים, היה ג'ורדנו ברונו,
שנולד כמה שנים אחרי מותו של קופרניקוס.
מכיוון שקופרניקוס הדיח את הדגם הגיאוצנטרי, הוא עורר את זעם הכנסייה הקתולית,
שקיבלה דגם זה כאחת הדוֹגמות שלה. למען האמת, הכנסייה ניעורה רק במאוחר לאיום שנשקף מתורת קופרניקוס לדוגמות שלה; האפיפיור פאולוס ה-3
אף נתן את ברכתו לספר. אך ברבות השנים הוברר לראשי הכנסייה כי רעיונות קופרניקוס עושים נפשות ומערערים על עמדותיה בדבר מקומם של האדם ועולמו במסכת הבריאה. ג'ורדנו ברונו שילם בחייו על כפירתו (ב-1600), וב-1616 הוכלל ספרו של קופרניקוס ברשימת הספרים האסורים של הכנסייה (ה"אינדקס") ונשאר בה עד 1835, שאז ניאותה הכנסייה להודות באי-מרכזיותו של עולמנו.
קופרניקוס, שחשש מזעם הכנסייה, נרתע מלפרסם את תורתו. כתב היד, שהיה מוכן לדפוס ב-1530 לכל המאוחר, הופץ לידידים מעטים אך לא פורסם ברבים אלא ב-24 במאי 1543. שעות אחדות אחרי שקיבל את העותק הראשון, הסתלק קופרניקוס מן העולם.
שיטת קופרניקוס היתה רחוקה משלמות, בשל ההנחה בדבר מרכזיות השמש, וכן משום שהניחה כי מסילות כוכבי הלכת מעגליות, ונאלצה להשתמש באפיציקלים מרובים כמעט כמו בשיטת תלמי כדי לשלב את התצפית בתיאוריה. יוהנס קפלר
הוא שתיקן אותה, כשתיאר את המסילות כאליפטיות, וכך סיפק לראשונה דגם של מערכת השמש
ההולם כראוי את התצפיות. מאידך גיסא, עבודתו המדעית של קופרניקוס היא שהניעה את גלילאו גליליי
לעסוק באסטרונומיה ולבנות טלסקופים. ומעבר לכך, קופרניקוס זכור בהיסטוריה כאחד מראשוני המדענים שהעמידו את התצפית בראש, כפוסקת העליונה בכל שאלה של עובדה ותיאוריה, כתחליף לגישה שהיתה מקובלת עד אז - קבלת סמכותם של הקדמונים, כמו תלמי או אריסטו,
גם כשאין העובדות תומכות בה. כיום גישה זו מובנת מאליה, אבל בזמנו, היא היתה מהפכנית.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
