סלובודן מילושביץ'

מילושביץ' נולד בפוזרבץ' (Pozarevac) שבסרביה, להורים ממוצא מונטנגרי. אביו היה כומר ואימו מורה; שניהם התאבדו. למד משפטים באוניברסיטת בלגרד. הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1959 ונודע כטכנוקרט. ניהל את חברת הגז הלאומית ובנק בלגרד. ב-1984 מונה לראש הסניף של המפלגה הקומוניסטית בבלגרד, ונחשב באותה תקופה כמנהיג אפור וחסר חשיבות. מילושביץ השכיל לנצל את רגשי הלאומנות בקרב הסרבים שהתגברו לאחר מותו של המרשל טיטו ב-1980. הוא נעשה בן-חסותו של איבן סטמבוליץ', שהיה לנשיא סרביה, אך לאחר זמן יצא נגדו והדיחו.

שני עניינים מרכזיים ניצבו במרכז התנגדותו של מילושביץ' לסטמבוליץ' (מלבד שאפתנותו האישית): שאיפתו של סטמבוליץ' להנהיג כלכלת שוק חופשי בארצו, בעוד שמילושביץ' דגל בשיטה הריכוזית יותר שהתקבלה בירושה מימי טיטו; והיחס לשאיפות הלאומיות של הסרבים בחלקים אחרים של הרפובליקה העממית יוגוסלביה, דהיינו קרואטיה, בוסניה-הרצגובינה, מקדוניה וסלובניה, ובייחוד במחוזות האוטונומיים של סרביה, קוסובו ו-וויוודינה.

	על כסא הנאשמים (צילום: רויטרס)

שעה שסטמבוליץ' ביקש ליישב את הסכסוכים המרובים שנותרו בדרכי מו"מ, מילושביץ' היה לאומן חסר-פשרות, ושלהב את ההמונים בנאומיו הדמגוגיים.

ב-1987 נעשה מילושביץ' יו"ר המפלגה הקומוניסטית של סרביה, והחל להציב את אנשי שלומו בעמדות מפתח. ב-1989 הדיח את סטמבוליץ' ותפס את מקומו כנשיא סרביה, ובתוך שנה הנהיג בה חוקה חדשה (שהיתה עדיין חלק מהרפובליקה הפדרלית), שהגבילה את האוטונומיה של המחוזות.

במהלך 1990 - 1991 הידרדרו היחסים בין הרפובליקות השונות של יוגוסלביה הפדרלית, בעיקר על רקע הקו הלאומני הסרבי הנוקשה שקידם מילושביץ'. משהחליטה בוסניה-הרצגובינה לפרוש מהפדרציה (בעקבות קרואטיה, סלובניה ומקדוניה שכבר פרשו), עודד מילושביץ' את התמרדות הסרבים כנגד ממשלתה ותמך במורדים, למרות סנקציות כלכליות שהטיל האו"ם על סרביה. במלחמה נהרגו עשרות אלפי אנשים, מאות אלפים נפצעו ואיבדו את בתיהם.

סרביה בראשותו של מילושביץ' הואשמה בטיהור אתני ובפשעי מלחמה מחרידים. תחילה זכו חייליו של מילושביץ' בניצחונות, אולם ב-1995 כבר איבדו את רוב השטחים שכבשו, לאחר שהצטרפה קרואטיה למלחמה מול סרביה. הקרואטים והבוסנים נסתייעו בהפצצות של מטוסי נאט"ו. בסופו של דבר, ב-1995, חתם על הסכם שלום (הסכם דייטון) עם בוסניה-הרצגובינה.

נקודות ציון בחייו

שנה	האירועים
1987	מתמנה לעמוד בראש המפלגה הקומוניסטית של סרביה
1989	מדיח את נשיא סרביה ותופס את מקומו
1991	יוגוסלביה מתפרקת ומלחמה פורצת בין סרביה (בראשות מילושביץ') לבוסניה. לאחר מכן מצטרפת גם קרואטיה למלחמה
1995	חותם בחסות אמריקנית על הסכמי שלום עם נשיאי בוסניה וקרואטיה
1997	אחרי שתי כהונות כנשיא סרביה, מתמנה לנשיא הרפובליקה הפדרלית יוגוסלביה (שכללה את סרביה ומונטנגרו)
1999	מנחה את הצבא הסרבי לדכא בכוח את התמרדות הרוב האלבני במחוז קוסובו
1999	כוחות נאט"ו עורכים מתקפה אווירית ביוגוסלביה ומביאים לנסיגת הכוחות הסרבים מקוסובו
מאי 1999	מוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג
2000	מובס בבחירות בארצו. רק לאחר חודש של מחאה אזרחית, מוותר מילושביץ' על השלטון
2001	נעצר ומוסגר להאג, שם הוא עומד לדין בפני בית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה
11 במרס 2006	נמצא מת בתאו בבית המעצר של האו"ם בשוונינגן

תוך כדי כך, ב-1992, הכריז מילושביץ' על הקמת הרפובליקה הפדרלית יוגוסלביה (שכללה רק את סרביה ומונטנגרו) ועמד בראשה. רעייתו נעשתה ראש המפלגה הקומוניסטית, ואף שהותר קיומן של מפלגות נוספות, הותרה בפועל רק פעילותן של מפלגות ששיתפו פעולה עם מילושביץ'. ב-1997 נבחר מילושביץ' לנשיאות הרפובליקה הפדרלית. הוא שלט בארצו ביד ברזל, חלש על אמצעי התקשורת, השתיק כל ביקורת ודיכא בכוח הזרוע הפגנות על רקע מצבה הכלכלי של סרביה, שהיה בכי רע, אולם לא היה בו כדי להניע את מילושביץ' לשנות את עמדותיו.

צעדי הדיכוי שנקט מילושביץ' נגד הרוב האלבני במחוז קוסובו הביאו להתמרדות, ובתחילת 1999 שיגר מילושביץ' את צבאו כדי לדכא אותה. מאות אלפי אלבנים נאלצו להימלט לארצות השכנות, ונאט"ו שיגרה שוב את מטוסיה נגד סרביה. המוני העם תמכו במילושביץ', אך לבסוף הוא נאלץ להיכנע ולהסכים להסדר שלום שכלל את הוצאת כל כוחותיו מקוסובו, אשר הכריזה על עצמאותה בפברואר 2008.

במאי 1999 הוגש כתב אישום נגד מילושביץ' ב"בית המשפט הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר" (International Criminal Tribunal for the former Yugoslavia ;ICTY), שמושבו בהאג. הוא סירב להכיר בסמכותו של בית הדין והוסיף לכהן כנשיא, אך הפופולריות שלו עמדה בסימן שקיעה מהירה. בספטמבר 2000 הובס בבחירות לנשיאות ע"י וויסלב קושטוניצה, ובתחילה סירב להכיר בתוצאות הבחירות, אך לבסוף נכנע ללחץ ופינה את מקומו.

ב-2001, אחרי לחץ כבד של מדינות המערב, הוסגר מילושביץ' להולנד והועמד לדין ב"בית המשפט הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר", באשמת רצח עם ופשעים נגד האנושות. במרס 2006 נמצא מת בתאו בעודו ממתין לסיום משפטו בבית הדין הבינלאומי.