ארנבת

תפוצה בעולם: הארנבות נפוצות באירופה כולה (פרט לצפון הרחוק), ברוב חלקי אסיה ובכל חלקי אפריקה. כמו כן הוכנסו ארנבות על ידי האדם לאזורים שונים בעולם שהן לא חיו בהם קודם, כגון ניו זילנד, אוסטרליה וארגנטינה.

תפוצה בארץ: מין אחד, ארנבת המדבר (L. capensis), נפוץ בארץ כולה, פרט לאזורי חורש צפוף בגליל ובכרמל. כמו-כן ישנם גם שני תתי-מינים של מין זה - ארנבת מצויה וארנבת ערבית - אשר המצאותם בישראל לא הוכח, אך נחשב כהשערה מבוססת.

כלב ציד במרדף אחרי ארנבת (צילום: איי פי)

לארנבת שתי שיניים חותכות קטנות, המצויות בכל צד של הלסת העליונה מאחורי החותכות הקדמיות והן מהוות את סימן ההיכר המבדיל את הארנבאים מן המכרסמים. הארנבת ניזונה בעיקר מעשבים ומצמחי בר, אולם בשטחים מעובדים היא ניזונה ממגוון רחב של ירקות.

חושים: חושי השמיעה והריח מפותחים. העיניים גדולות ובולטות, ומיקומן בצדי הראש מאפשר צפייה כמעט לכל כיוון, ללא הזזת הראש. חוש הראייה של הארנבת אינו חד והארנבת מתקשה להבחין באוייבים שאינם נעים. הארנבת אינה חיה חברתית בדרך כלל, אולם לעיתים, בעיקר בעונת הרבייה, ניתן לראות זכר ונקבה סמוכים זה לזו והדבר מרמז על אפשרות של חיים בזוגות.

הארנבת בעלת כושר מעולה של ריצה וקפיצה. מהירות ריצתה יכולה להגיע עד ל-70 קמ"ש. היא פעילה בלילה וביום מסתתרת בגומחות ותחת שיחים או בעשב גבוה. בשעת מאבק בין הפרטים, מכות הארנבות זו את זו ברגליהן הקדמיות ושורטות זו את זו בדרך כלל בגב. כאשר הארנבת נתונה במצב רוח תוקפני היא גם נושכת, בייחוד נוהגת כך נקבה המגינה על גוריה. בהיפגעה משמיעה הארנבת קול צריחה, ובשעת התקפה מגרגרת הנקבה לעיתים כשפיה סגור. הארנבות יכולות גם לנשוף ומשמיעות קולות על ידי תיפוף ברגליהן האחוריות בקרקע.

לארנבת יש במפשעה בלוטות המפרישות חומר שומני צהבהב בעל ריח חזק. לנוזל זה נועד כנראה תפקיד בתקשורת בין הפרטים. אמצעי תקשורת נוסף ניתן לראות בתנועות ובתנוחות, בפרט התנועות של אפרכסות האוזניים.

רבייה: הרבייה מתרחשת בכל ימות השנה, ומגיעה לשיא בחודשים פברואר-יולי. משך ההריון הוא בדרך כלל 42 יום. תוחלת החיים של הארנבת, 5-6 שנים בממוצע.