סלמן רושדי

רושדי נולד בבומביי שבהודו, בן למשפחה מוסלמית אמידה. סבו היה משורר ואביו איש עסקים בעל השכלה מערבית. בגיל 14 נשלח ללמוד בבית ספר באנגליה ומאוחר יותר המשיך ללימודי היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג', וסיים בשנת 1968. בשנת 1964 עברה משפחתו לפקיסטן, ותקופה מסוימת עבד שם רושדי כשחקן תיאטרון וטלוויזיה. למרות שמרבית שנותיו חי מחוץ להודו, בראיונות שנערכו עמו כעבור שנים, ציין כי תמיד ראה בארץ זו את מולדתו.

את קריירת הכתיבה שלו החל רושדי בשנת 1975 עם פרסום הספר Grimus. ספרו השני, "ילדי חצות", התפרסם בשנת 1981 ונחל הצלחה מסחררת שזיכתה אותו בפרסים והביאה אותו למרכז הבמה הספרותית העולמית. הסיפור מתמקד באדם הודי בשם סלים סינאי, שנולד בליל הכרזת העצמאות של הודו, וכולל  את זיכרונות חייו ומשפחתו על רקע התהפוכות הפוליטיות שעוברות הודו ופקיסטן.

בשנת 1988 פרסם את "פסוקי השטן" - ספר שעורר זעם רב בעולם המוסלמי. כוהני דת איראניים טענו כי רושדי כופר בדת האסלאם ומבזה אותה, ועל כן הוציאו פסק הלכה (פתווה) הגוזר עליו גזר דין מוות. היצירה נאסרה להפצה בהודו ובדרום אפריקה, ובאירן הציע האיאתאללה ח'ומייני פרס של מיליון דולר עבור ראשו של הסופר.

רושדי מצא מקלט באנגליה וירד למחתרת. המוציא לאור של הספר הותקף מחוץ לביתו בנורבגיה, ואילו מתרגם של הספר נרצח ביפן. ב-1990 פרסם הסופר מכתב התנצלות בו הסביר את השקפתו החיובית על האסלאם, אך כוהני הדת באירן לא סלחו לו. בשנת 1997 הוכפל הפרס, ושנה מאוחר יותר חידשה מועצת השלטון באירן את גזר הדין.

רוב שנות ה-90 התרחק רושדי מפוליטיקה והמשיך להתחבא. כך למשל, החליף יחד עם אישתו 56 מקומות מסתור בפרק זמן של חמישה חודשים, עד שזו החליטה לעזוב אותו. ממשלת אנגליה השקיעה סכומי עתק במימון אבטחתו, ואף הצליחה לגרש משטחה חוליה של מחבלים שיעים שהיו בדרכם להורגו. אלפי מוסלמים קיימו משמרות מחאה מול הוצאת הספרים הבריטית שפירסמה את הספר תוך כדי שריפת עותקים של הספר. פעמים רבות נמנע רושדי מהשתתפות באירועים ציבוריים משום שנוכחותו סיכנה גם את הסובבים.

אולם הבריחה התמידית לא מנעה מרושדי את המשך כתיבתו הספרותית. ב-1994 יצא ספרו "מזרח מערב", וכעבור שנה פורסם גם "האנחה האחרונה של המורי". ספרים אלו זכו לתשבוחות הביקורת והעצימו את מעמדו של הסופר כאחד היוצרים החשובים של התקופה. בכתיבתו שילב רושדי יסודות פנטסטיים, מיתולוגיים ואמירות בעלות גוון פוליטי-חברתי.

מקץ עשר שנים שבהן חי במחתרת, החליט רושדי בשנת 1999 להפסיק להסתתר, זאת לאחר שחלק מהמנהיגים האירנים הודיעו שהוא חדל להוות מטרה עבורם. השינוי ההדרגתי באורח חייו, הוביל גם לשינוי הדימוי הציבורי שלו - מאדם נרדף ובודד שסכנת חיים מרחפת מעל ראשו, הפך לדמות שכל מהלכיה מסוקרים במדורי הרכילות והבידור. הופעתו של רושדי ככוכב אורח המשחק בתפקיד עצמו בסרט "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", יכולה לשמש דוגמא לשינוי קיצוני זה. 

בשנים האחרונות התחתן רושדי מספר פעמים וכיום הוא חי בניו-יורק. ספרו "זעם", אשר ראה אור בשנת 2001, מתאר את החברה האמריקנית ותרבותה באור ביקורתי למדי. הספר פורסם זמן קצר לפני נפילת מגדלי התאומים ונקטל בצורה גורפת על ידי המבקרים.

מספריו הנוספים: "בושה" (1983), "חיוך היגואר" (1987), "הרון וים הסיפורים" (1990, ספר ילדים), "האדמה מתחת לרגליה" (1999), "חצה את הקו הזה: אוסף מאמרים; 1992 - 2002" (2003).

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן