אלכסנדר גרהם בל

אלכסנדר (שהוסיף לעצמו שם פרטי שני, גרהם, בנעוריו) הלך בעקבות אביו, אלכסנדר מלוויל בל, שפיתח שיטה להוראת דיבור לחירשים. הוא נעשה מורה על פי שיטתו של אביו כשהגיעה משפחתו לארה"ב ב-1872. התעמקותו במהות הדיבור העלתה בו את רעיון הטלפון, והוא בנה את המכשיר וקיבל עליו פטנט ב-1876.

בל הקים את חברת הטלפון הראשונה בעולם, ומיד נקלע לסדרה מתישה של התדיינויות משפטיות בענייני פטנטים. ב-1879 מכר בל את מניותיו ופרש מעולם העסקים. מאז השתעשע בהמצאות שונות. ב-1898 נעשה נשיא החברה הגיאוגרפית הלאומית (National Geographic Society), והפך את ביטאונה לאחד הירחונים הנפוצים ביותר בעולם עד עצם היום הזה. בל הוסיף לטפח את ההוראה לחירשים; בין השאר פרש את חסותו על הלן קלר.

המחלוקת בדבר זכות הראשונים בהמצאת הטלפון החלה מיד אחרי שקיבל בל את הפטנט עליו, ב-7 במרס 1876. ראשון המערערים היה הממציא האמריקאי אליישה גריי (Gray), שהגיש את בקשת הפטנט שלו שעות ספורות (!) אחרי בל. בסופו של דבר הודה גריי בהבדלים הבסיסיים בין מכשיריהם של השניים, ונסוג מתביעתו. כעבור שנה הגיש בל בקשת פטנט שנייה, כדי לשפר את הגנתו מפני התביעות שהחלו לצוץ: לפחות עשרה אנשים אחרים טענו כי המציאו את הטלפון לפני בל או בד בבד עמו, ותביעותיהם התגלגלו בבתי המשפט עד אשר פקע הפטנט של בל ב-1893 והשאלה איבדה את משמעותה המשפטית.

כיום, הידוע מבין הטוענים להמצאת הטלפון הוא הממציא האיטלקי יליד איטליה אנטוניו מאוצ'י (Meucci), שכן בית הנבחרים של ארה"ב קיבל החלטה שקבעה כי הוא הוא ממציא הטלפון, וכי בל "סחב" ממנו את המצאתו. בדברי הרקע להצעת ההחלטה נטען כי מאוצ'י, מהגר שהגיע זה מקרוב לארה"ב, לא שלט בשפה האנגלית די הצורך להתמודד עם הסיבוכים המשפטיים הכרוכים בבקשת פטנט, ולא היה לו הכסף הדרוש להגיש בקשה כזו (250 דולר, במחירי הימים ההם) - טענה מוזרה ביותר, לנוכח העובדה שמאוצ'י הגיש 14 בקשות פטנט (שאושרו כולן) בין השנים 1859- 1883.

לצד הדיון הציבורי והמשפטי בעניין נותרות בעינן שתי עובדות שאין עליהן עוררין: (א) א"ג בל הוא שקיבל את הפטנט על הטלפון; (ב) שום בית משפט לא פסק מעולם כי בל קיבל את הפטנט שלא כדין, אף שהעניין נידון בערכאות שונות לא פחות מ-600 פעמים.