גוטליב וילהלם דיימלר

בשנת 1870 החל דיימלר לעבוד במפעלו של מהנדס המכונות הגרמני ניקולס אוגוסט אוטו (Otto). ב-1872 הפך למנהל הטכני של המפעל והיה שותף לפיתוחו של מנוע ארבע-הפעימות. בשנת 1882 עזב את החברה ביחד עם חברו הטוב, המהנדס וילהלם מייבך (Maybach), והשניים הקימו סדנה פרטית לבניית מנועים.

בשנת 1885 עלה בידי דיימלר ומייבך לפתח מנוע בעירה פנימית (מנוע ההופך אנרגיה כימית לתנועה מכנית), שהפך אפשרי את השימוש בבנזין כחומר המספק אנרגיה למנוע. בנוסף פיתחו השניים מאייד (קרבורטור), בו נוצרת תערובת הבנזין והאוויר המוצתת על ידי המנוע. דיימלר התקין את המנוע על אופניו של פול, בנו, אשר רכב עליהם לראשונה ביום 10 בנובמבר 1885 למרחק של כ-10 ק"מ. היסטוריונים מחשיבים את האופניים הממונעים האלה לאופנוע הראשון בעולם, ואת פול דיימלר, לרוכב האופנוע הראשון בעולם.

בשנת 1886 התאימו דיימלר ומייבך את המנוע לכרכרה בעלת מנוע בעל צילינדר יחיד, אשר היוותה למעשה את הבסיס למכונית הממונעת הראשונה; ב-1887 התאימו את המנוע לסירה. ב-1889 עלה בידי השניים לבנות לראשונה מכונית בעלת הנעה אחורית, ולה ארבעה גלגלים, שלדה עשויה צינורות מתכת ותיבת הילוכים.

המכונית הראשונה של דיימלר ומייבך בעלת הנעה אחורית, ארבעה גלגלים, שלדה ותיבת הילוכים, 1889 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

בשנת 1890 גייס דיימלר משקיעים חדשים והקים את חברת Daimler-Motoren-Gesellschaft. בשנת חייו האחרונה בנה מכונית ונתן לה את השם מרצדס, על שם בתו של ידידו אמיל ילינק (Jellinek). המכונית הוצגה בדצמבר 1900, מספר חודשים לאחר מותו של דיימלר.