אריה דרעי

אריה מכלוף דרעי נולד במרוקו ועלה לישראל ב-1969. למד בישיבת חברון והוסמך לרבנות. התקדמותו בחיים הפוליטיים היתה מטאורית. היה ממקימי ש"ס ב-1984 ועד מהרה הפך לאחד האנשים הבולטים בשורותיה. שימש כמנכ"ל "אל המעיין", אחר כך כמזכ"ל תנועת ש"ס וכיועץ בכיר לשר הפנים יצחק פרץ. שנתיים מאוחר יותר מונה למנכ"ל משרד הפנים ולאחר הבחירות לכנסת ה-12 היה לשר הפנים הצעיר ביותר בישראל.

דרעי ידוע כמי שידע להשתמש בשיטה הפוליטית הנהוגה, ביחסי הכוחות ובכשרונו שלו על מנת לקדם את ענייני ציבור הבוחרים שלו. בזכות תמרוניו בין שני הגושים הגדולים של העבודה והליכוד, הצליח דרעי להתקרב לאישים מרכזיים בשני הגושים. כך היה פעיל דומיננטי במגעים עם מפלגת העבודה שהובילו להפלת ממשלת האחדות הלאומית במרץ 1990, אבל הצליח להישאר בתפקידו כשר הפנים גם בממשלתו של יצחק שמיר. ובהמשך, גם לאחר שהבטיח לבוחריו כי יילך רק לממשלת ליכוד, הצליח להכניס את ש"ס לקואליצה שהרכיב יצחק רבין בכנסת ה –13 ולכהן שוב כשר פנים.

בתקופה זו כבר התנהלה נגדו חקירה משטרתית בגין חשדות למעשי שחיתות, ציבוריים ופרטיים. דרעי שמר על זכות השתיקה אך התפטר מהממשלה בספטמבר 1993. התפטרותו הובילה לפרישת ש"ס מהקואליציה וכעבור זמן קצר הוסרה חסינותו והוא הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים.

דרעי נבחר גם לכנסת ה-14 אך נשאר מחוץ לממשלה בגלל פסיקת בג"ץ שקבעה כי העבירות המיוחסות לו חמורות ביותר. עם זאת, דרעי המשיך למשוך בחוטים ואף הוצג בתקשורת כמקורבו ויועצו הבכיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ב-1997 היה מעורב בפרשת בר-און שבסופה החליטו היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה להעמידו לדין בשל מעורבות בסחיטה ובהפרת אמונים. החלטה זו והרשעתו בעבירות בהן נחשד בתחילת שנות התשעים עוררו סערת רוחות, טענות על אפליה עדתית והתבטאויות קשות כלפי מערכת המשפט מצד הרב עובדיה יוסף ואישים נוספים מקרב ש"ס.

באפריל 1999 נגזרו על דרעי 4 שנות מאסר וקנס בסך 250,000 ש"ח בעוון קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כן נקבע שמדובר בעבירה שיש עימה קלון. ריצוי העונש נדחה עד תום הערעור. הרשעתו של דרעי, והטענות כי נגרם לו עוול בשל מוצאו הספרדי ואמונתו החרדית – כיכבו בתעמולת הבחירות של ש"ס לכנסת ה-15. בבחירות אלה הגדילה ש"ס את כוחה מ-10 ל-17 מנדטים. למרות זאת, דרעי לא נכנס לממשלתו של אהוד ברק, פרש מחברותו בכנסת ומתפקיד יו"ר ש"ס. את מקומו תפס אלי ישי.

ביולי 2000 דחה בית המשפט העליון את רוב סעיפי הערעור שהגיש דרעי, אך עונש המאסר הופחת בשנה. ביום בו נכנס לכלא מעשיהו לריצוי העונש, הגיעו לשיאן הפגנות המחאה ההמוניות של תומכי ש"ס, ההכרזות על חפותו של דרעי והקריאות למהפכה ספרדית בישראל.

בדצמבר 2000 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגד דרעי בפרשת בר-און בנימוק כי אין מקום לנהל תיק נוסף בעניינו. ביולי 2002 סיים דרעי לרצות את עונשו, ויצא מהכלא.  הוא הצהיר על רצונו לעסוק בלימוד תורה ופעילות ציבורית ולא לשוב לפוליטיקה. דרעי עזב את תנועת ש"ס, ויחסיו עם מנהיגיה ועם הרב עובדיה יוסף מתוחים וקשים.

בנובמבר 2003, הסתיים משפט נוסף שהתקיים נגד דרעי, שעסק ב"תיק הציבורי" נגדו. דרעי הורשע בעבירה אחת מתוך ארבע שיוחסו לו (העברת כספים לעמותה שמנהל אחיו). השופטים הקלו בעונשו, בשל העובדה כי עברו 14 שנה מאז ביצוע העבירה. בתום המשפט הודיע דרעי, כי הוא מתכוון לשוב ולנסות להוכיח את חפותו.