תחביר, אחד מתחומי עיסוקה של הבלשנות. התחביר עוסק בכללים שלפיהם מצרפים מלים אלו לאלו כדי ליצור משפטים. בכל לשון ולשון יש מספר אינסופי של צירופי מלים, אבל רק חלקם של אלה הוא "דקדוקי", ולפיכך מובן במישרין. משפטים "לא-דקדוקיים" יכולים להיות מובנים בקירוב, או בלתי-מובנים כלל, ולכן אינם משרתים כהלכה את תכלית הלשון כאמצעי תקשורת. ההבדל נעוץ בכך שהמשפטים הדקדוקיים הם אלה הממלאים אחר כללי התחביר. אחת השאלות המעניינות את חוקרי התחביר היא האם הכללים האלה הם שרירותיים לחלוטין, פרי התפתחותה ההיסטורית המסוימת של לשון נתונה, או שמא יש בהם משהו אוניברסלי.
ב-1957 הציע נעם חומסקי את רעיון התחביר הגנרטיבי (generative syntax), הגורס כי כללי התחביר הם אוניברסליים ביסודם, ושונים משפה לשפה רק בפרטיהם...
