אתנומוסיקולוגיה, תחום מחקר מדעי העוסק במערכת היחסים שבין המוסיקה לתרבות ולחברה שבהן נוצרה. ראשיתה במחצית השנייה של המאה ה-18, כשחוקרי מוסיקה ותרבות, צרפתים בעיקר, החלו לגלות עניין במוסיקה של תרבויות חוץ-אירופיות.
במאה ה-19, בהשראתה של רוח הרומנטיקה, קיבל תנופה חקר התרבויות העממיות, לרבות שירי העם, כביטוי לתרבות שורשית ומקורית. בראשית המאה ה-20 פיתחו חוקרים ומלחינים (קורט זקס, בלה ברטוק, זולטן קודאי, א' צ' אידלסון, מ' שניידר וצ'רלס סיגר) שיטות וכלים למחקר מודרני, וכך הרחיבו במידה ניכרת את תחומי האתנומוסיקולוגיה.
שלא כמוסיקולוגיה, העוסקת בתרומת היוצר היחיד, היצירה היחידה או האסכולה המסוימת, ועיקר עניינה בתהליכים המתרחשים במוסיקה המערבית, עוסקת האתנומוסיקולוגיה בהבנת המשותף...