 |  | האתרוג - אחד מארבעת המינים צילום: צביקה טישלר
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים |  | |

| | אתרוג
Citrus medica
מידע נוסף
אתרוג, מין פרי הדר
ריחני, אחד מארבעת המינים.
דומה במראהו ללימון,
אך נבדל ממנו בקליפתו המחוספסת, ולעתים גם בגודלו ובפיטם הבולט שלו.
לדעת רוב החוקרים, האתרוג הוא הראשון מבין מיני ההדר שהגיע למערב היבשת האסיאתית, ממזרח אסיה או מהודו. ישנן עדויות לקיומו כבר משנת 4000 לפנה"ס, וזהו ככל הנראה עץ פרי ההדר הראשון שבוית על ידי האדם.
פרחיו
של האתרוג ורודים או אדומים. הפרי
מוארך ומסתיים בפיטם. קליפת הפרי צהובה, עבה מאוד וריחנית. הציפה
מועטת באופן יחסי וטעמה חמוץ. נוהגים להכין מפרי האתרוג ריבות וממתקים, אך ביהדות שימושו העיקרי הוא דתי. נהוג לברך עליו בחג הסוכות
ולצורך זה מגדלים אותו בישראל. לפרי הכָשר, על פי היהדות, יש פיטם - בליטה הנותרת מהעלי
והצלקת.
בישראל בית גידולו הטבעי של האתרוג הוא באיזורי החוף הצפוניים ובעמקים. האתרוג היווני הוא הזן המועדף על יהודים שומרי מסורת למצוות האתרוג. במקור גדל זן זה באי קורפו, אך במהלך המאה ה-19, החלו המתיישבים בארץ ישראל לשתול את זרעי האתרוגים ולגדלם בעצמם. כיום אין עצי אתרוג בקורפו, ומקום גידולו המרכזי הוא בישראל.
לאתרוג יוחסו כבר בימי קדם סגולות רפואיות
רבות, ובמדינות שונות ברחבי העולם הוא שימש כתרופה למחלת ים, מחלות ריאות, מחלות מעיים, שיגרון, דיזנטריה, כנוגדן להרעלה ועוד ועוד. בהודו, אגב, לעיסת הקליפה נחשבת כפתרון יעיל להבל פה שריחו אינו נעים.
בשל תפקידו החשוב בעשייה הדתית, רבים ספרי ההלכה
הדנים בפירוט באופן גידולו של האתרוג. מכיוון שהתעוררו בעיות הלכתיות בדבר כשרותם של אתרוגים מעצים מורכבים,
נהוגה עתה גם רבייה מייחורים.
| מידע נוסף |  | |
20 קטנות על אתרוג - "סגולות רבות נקשרו לאתרוג כצמח מרפא וכסגולה לפריון ובמסגרת האמונות שלא יכולות להזיק המליצו עליו לגברים - להגברת הפוריות, ולנשים - כנגד עקרות. לאישה ההרה הבטיחו בן זכר בתנאי שתאכל את הפיטם". 20 עובדות על הפרי המפורסם, כתבה באתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
בעקבות ארבעת המינים - "מסענו מתחיל בסוף המאה ה-18. עקב קשיי האספקה מארץ ישראל, נאלצו היהודים בגלות אירופה להסתפק במרבית המקרים באתרוגים שגודלו במיוחד לסוכות על ידי איכרים גויים בארצות הים התיכון. אתרוגי יוון היו המפורסמים ביותר, והמשובחים שבהם היו אתרוגי קורפו. באמצע המאה ה-19 התערער מעמדם של אתרוגי קורפו. בצלאל לנדוי מספר במאמרו 'המאבק למען אתרוגי הארץ' ('מחניים', גיליון נ') כי חשד התפשט בלב הקהילות: ייתכן שיופיו של הפרי הוא תוצאה של 'הרכבה' - תערובת של אתרוג ולימון". כתבה בערוץ התיירות של אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|