טליבאן

תנועת הטליבאן הוקמה בעיר קנדהר שבאפגניסטן ב-1994, ע"י תלמידי דת בעלי גישה רדיקלית לאסלאם. מטרתם היתה לכונן בארצם משטר אסלאמי מחמיר. ב-1996, שבע שנים לאחר שעזבו הסובייטים את קבול הבירה (1989) וארבע שנים לאחר שכוחות המוג'אהידין (תנועות השיחרור של אפגניסטן) שנלחמו בהם תפסו אותה (ב-1992), השתלטו על קבול הטליבאן, שעד אז שיתפו פעולה עם שאר פלגי המוג'אהידין.

בראש הטליבאן עמד מולא מוחמד רבני (Rabani), ומנהיגם הרוחני היה מולא מוחמד עומר. לפי כמה סברות, עמד מאחורי הטליבאן השירות החשאי של פקיסטן, שהסתייע בהם בעבר לצרכיו השונים. רוב חברי התנועה אם לא כולם הם בני העם הפושטוני באפגניסטן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בארץ זו.

לוחמי הטליבאן מחמשים משגר טילים לעבר לוחמי הברית הצפונית (צילום: רויטרס)

הטליבאן השתלטו במהירות על רוב שטח אפגניסטן, מלבד החלק הצפוני שבו החזיקו מעמד כוחות "הברית הצפונית" של המוג'אהידין המתנגדים להם. הם אכפו על הארץ משטר דתי קפדני, ובכלל זה שלילת כל זכויות הנשים, איסור על השמעת מוסיקה בפרהסיה וכיו"ב. עם זאת עלה בידם להשליט סדר וביטחון בארץ שידעה 20 שנות מלחמת אזרחים. רק שלוש מדינות הכירו בטליבאן כממשלת אפגניסטן החוקית - פקיסטן, ערב הסעודית והאמירויות הערביות המאוחדות.

לוחמי הברית הצפונית (צילום: רויטרס)

קיצוניותו הדתית של משטר הטליבאן משכה אליו מוסלמים פונדמנטליסטיים רבים, גם אם לא תמיד הסכימו עם האידיאולוגיה הטליבנית, והידוע מביניהם אוסמה בן לאדן, המיליארדר הסעודי וראש ארגון הטרור אל-קאעדה. לאחר שנחשפה אחריותו של בן לאדן לפיגועים בשגרירויות ארה"ב במזרח אפריקה (1998), תבעה ארה"ב את הסגרתו, אך הטליבאן סירבו. האמריקאים חזרו על דרישתם במשנה תוקף אחרי שפוצץ אל-קאעדה את מגדלי התאומים בניו יורק (ספטמבר 2001), ולאחר שנדחתה שוב דרישתם הקימו קואליציה בינלאומית ויצאו למלחמה באפגניסטן.

בעזרת הברית הצפונית, הופל משטר הטליבאן בקבול הבירה (12.11.2001) ואת מקומו תפסה ממשלת קואליציה בחסות האו"ם, שביטלה רבות מגזרות הטליבאן. שרידי הטליבאן נמלטו לאזורי ההרים בקרבת הגבול עם פקיסטן, והם מנהלים משם מלחמת גרילה נגד כוחות האו"ם והממשלה האפגנית.

גילוח זקנים לאחר נפילת משטר הטליבאן (צילום: רויטרס)