אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 
 
סמל העיר. עץ אשל לזכר אברהם אבינו, שקיבל את אורחיו בצילו
סמל העיר. עץ אשל לזכר אברהם אבינו, שקיבל את אורחיו בצילו 
 
באר שבע ב - 1963
באר שבע ב - 1963  צילום: לע"מ
 
חפירות תל שבע
חפירות תל שבע צילום: לע"מ
 
שוק הבדווים
שוק הבדווים  צילום: לע"מ
 
מוזיאון הנגב. מסגד שהוסב למוזיאון
מוזיאון הנגב. מסגד שהוסב למוזיאון צילום: לע"מ
 
אוניברסיטת בן-גוריון
אוניברסיטת בן-גוריון צילום: רונן יולס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 הממצאים הארכיאולוגיים בתל באר שבע


ערכים קשורים
 אבות
 אשל
 שמואל הנביא
 שיבת ציון
 בית המקדש
 חשמונאים
 רומא העתיקה
 ביזנטיון
 ממלכת הצלבנים
 האימפריה העות'מאנית
 בדווים
 מישור החוף
 תעלת סואץ
 אדמונד אלנבי
 המנדט הבריטי
 החלטת החלוקה
 מלחמת העצמאות
 מבצע יואב
 דוד בן-גוריון
 התקופה הכלכוליתית
 מלחמת העולם הראשונה
 דני קרוון
 נגב
 יהודה
 עזה
 ים המלח
 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


תחומים קשורים
 היסטוריה של א"י
 מקומות בישראל


 
 
 

באר שבע


Be'er Sheva

באר שבע הקדומה |  התקופה העות'מאנית |  באר שבע במאה ה-20 |  אתרים נבחרים |  מידע נוסף

באר שבע, עיר בצפון הנגב הגדולה שבערים בבקעת באר שבע. מכונה "בירת הנגב", בשל היותה מרכז כלכלי, מינהלתי ותרבותי לכל היישובים בנגב. העיר יושבת בצומת דרכים, המוליכות ממישור החוף ומהרי יהודה דרומה, ומחוף עזה מזרחה לים המלח ולעבר הירדן המזרחי.

באר שבע
באר שבע
שם ישוב: באר שבע
סוג ישוב: עיר
שנת ייסוד: 1948
   
נ"צ 1309.0732
רום: 310-260 מ'
   
רשות: עירייה
מחוז: הדרום
נפה: באר שבע
איזור טבעי: באר שבע
   
אוכלוסייה (תחילת 2004; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 203,000 (+)
דמוגרפיה: יהודי
דרוג (10-1) רמה חברתית-כלכלית (2004; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 5 (=)



שמה של העיר נלקח משמה של באר שבע הקדומה, המופיעה במקרא. מקור שמה של באר שבע המקראית בשבועת הידידות שנשבעו אברהם ויצחק לאבימלך, מלך הפלשתים, ליד באר מים שחפר אברהם (בראשית כ"א 32-21).

בתחומי באר שבע  פועלים מספר מפעלי תעשייה , רובם בענפי האלקטרוניקה והכימיה. כמו כן יש בה מוסדות חינוך ומחקר גדולים, כמו אוניברסיטת בן-גוריון והמכון לחקר הנגב, וכן בית החולים המרכזי בנגב ומוסדות תרבות (תיאטרון, מוזיאון תזמורת ועוד).

 


באר שבע הקדומה

לבאר שבע היתה חשיבות רבה בחיי האבות אברהם, יצחק ויעקב (המאות ה-19-18 לפני הספירה). מעבר לכך שבה כרת אברהם ברית עם אבימלך, בה הוא גם נטע עץ אשל סמל למעבר מחיי נדודים להתיישבות קבע ומחיי רועה צאן לעובד אדמה, ושם גם ישב זמן רב.

בבאר שבע נולד לאברהם ולשרה בנם, יצחק, ואף הוא ישב בה ובנה בה מזבח. גם על יעקב מסופר שזבח בה זבחים. עם זאת, בסיפורי האבות היתה באר שבע תחנה בנדודיהם, ואין כל רמז ליישוב של קבע בה. ואולם יותר מאוחר היא נמנתה בראש רשימת ערי שבט שמעון (יהושע י"ט, 2), ויש להניח שנעשתה העיר הראשית של המחוז. בה גם פעלו בניו של שמואל כשופטים (שמואל א ח', 2). בימי שיבת ציון נתחדש בה הישוב, והיא נזכרת בין ערי יהודה. (נחמיה י"א 30-27).

בתקופת ממלכת ישראל היתה באר שבע העיר הדרומית ביותר בארץ-ישראל ושימשה כמרכז דתי ומינהלי חשוב. הביטוי "מדן עד באר שבע" ציין אז את גבולות הארץ מצפון לדרום. אחרי חלוקת הממלכה היא נותרה העיר הדרומית בממלכת יהודה.

בסוף תקופת בית ראשון חרבה העיר, והיא שוקמה בתקופה הפרסית (332-587 לפני הספירה). עם זאת, ככל הנראה לא היתה עיר חשובה במיוחד לאחר מכן, שכן אינה נזכרת בתיאור מלחמות החשמונאים ואף לא בתיאור ניצחונו של יוחנן הורקנוס על אדום, אשר כתוצאה ממנו עברה לתחום שלטונה של ממלכת החשמונאים.

בתקופה הרומית (המאה הרביעית לספירה) נכללה העיר במחוז הדרומי של הארץ, והיתה חלק מקו ההגנה ("לימס") נגד פשיטות הנוודים מן המדבר. בתקופה הביזנטית היא היתה עיר נוצרית חשובה, והוקמו בה כמה כנסיות. מאוחר יותר הקימו בה הצלבנים מצודה, ולאחר כיבוש הארץ על ידי הערבים, במאה השביעית לספירה, נחרבה העיר.

 


התקופה העות'מאנית

בתחילת התקופה העות'מאנית (המאה ה-16) לא היה זכר לבאר שבע. רק בתחילת המאה ה-19 היא החלה להופיע בספרות עולי הרגל, בשמה הערבי ביר א-סאבע. כל הכותבים תיארו את חורבנה, את בארותיה ואת הבדווים שהתגוררו בסביבתה.

בסוף המאה ה-19 ביקשו הטורקים להשתלט על הבדווים, והקימו על אדמתה השוממה של העיר, סמוך לבארותיה הקדומות, מבנה משטרה. ממזרח למבנה החל להתפתח יישוב ערבי קטן. תושביו היו בדווים, שנטשו את חיי הנדודים, וערבים מכפרי הר חברון, ממישור החוף ומעזה. ב-1906 מנה היישוב כ-800 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

עם גידולו של היישוב, הכין הממשל העות'מאני תוכנית בינוי, שעיקרה רחובות ישרים, שתי-וערב, שיצרו ריבועים שווים. הבתים החד-קומתיים נבנו מאבן מקומית, ובשולי היישוב היו אוהלי בדווים. ברחוב הראשי הוקמו חנויות קטנות. כלכלת היישוב התבססה על המסחר הקמעוני והשירות בתחנת המשטרה ובמוסדות שלטון אחרים, שקמו לימים. היישוב המשיך להתרחב והוכרז כעיר מחוז.

 


באר שבע במאה ה-20

במלחמת העולם הראשונה היתה באר שבע בסיס אסטרטגי חשוב של הטורקים ובעלי בריתם הגרמנים, מול בריטניה. הם ביקשו לכבוש את תעלת סואץ, עורק החיים של האימפריה הבריטית, ובכך להבטיח את ניצחונם על הבריטים. במסגרת המאמץ המלחמתי, בנו הטורקים ב-1915 מסילת ברזל באזור, שנועדה להעברת צבאות ואספקה.

בתחילת המלחמה הצליחו הטורקים והגרמנים להשתלט על מדבר סיני ולהתקרב לתעלת סואץ, אך הבריטים הדפו אותם, ובתחילת 1917 התקרבה החזית לסביבת באר שבע. בראש הצבא הבריטי עמד הגנראל סר אדמונד אלנבי. הוא ביקש לכבוש את העיר, ודרכה לפרוץ לפנים הארץ. ב-30 באוקטובר 1917 הצליחו כוחותיו לחדור לבאר שבע ולהשתלט עליה. כעבור שנתיים עברה ארץ-ישראל לידי הבריטים.

בזמן המנדט הבריטי היתה באר שבע עיירה ערבית קטנה, בירת נפה במחוז הדרום. בה ישב המושל (בריטי) וקצין המחוז (ערבי), וכן היו בה בית דין בדווי ובית ספר לבני השייח'ים. תושביה עבדו בשירות הממשלה. ב-1947 התפרסמה "החלטת החלוקה של האו"ם", ולפיה נכללה באר שבע וסביבתה בתחום המדינה הערבית המוצעת. העיר מנתה אז 3000 תושבים.

במלחמת העצמאות, כבשו המצרים את העיר (ב-16 במאי 1948), והיא שימשה להם כבסיס. ממנה הם יצאו כדי לכבוש את בית אשל הסמוכה, אך לא הצליחו. ב-21 באוקטובר 1948, במסגרת "מבצע יואב", כבש צה"ל את העיר, ותושביה הערבים נטשו אותה. ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון, שיגר ללוחמים את הברכה: "בדמכם חידשתם את הקשר עם אברהם אבינו".

כששה חודשים לאחר כיבוש העיר (באפריל 1949), הוחל ביישובה מחדש, כאשר את בתי הערבים הנטושים תפסו עולים חדשים יהודים. בראשית ימיה (1950-1949) היתה העיר נתונה לשלטון צבאי, וב-1950 מינתה הממשלה ועדת עירייה, שעליה הוטל לשקם את העיר, לקלוט את העולים ולהבטיח את פרנסתם. ב-1951, עם התגברות העלייה, הוחל בהקמת שכונות חדשות בעיר.

 


אתרים נבחרים

אתרים ארכיאלוגיים - בתחומי העיר נחפרו כמה אתרים היסטוריים. החשובים שבהם הם תל באר שבע ושבעה אתרים כלקוליתיים (הבולטים בהם: באר מטר, באר צפד, חורבת בתר וביר איבראהים). באתרים אלה נחשפו שרידי יישובים למן התקופה הכלקוליתית.

באר אברהם - ברחוב קק"ל. באר עתיקה, הכוללת מתקן שאיבה עשוי שרשרת ארוכה, המחוברת לגלגל, שאליה מחוברים כלי קיבול למים. לפי המסורת הבדווית, זו הבאר שחפר אברהם, אבל למעשה היא נחפרה רק בתקופה הביזאנטית, או בתקופות מאוחרות יותר.


 

צילום: גילי סופר


שוק הבדווים - ברחוב דרך חברון. שוק ססגוני מסורתי, הנערך מדי יום חמישי, שבו משתתפים רוכלים בדווים, ערבים ויהודים.

תחנת הרכבת העות'מאנית - בשדרות טוביהו. מבנה אבן דו קומתי עם גג משופע, בסגנון גרמני. שימש כתחנת רכבת טורקית, בכניסה הצפונית-מערבית של העיר. לימים, נפגע וכמה מעיטוריו החיצוניים ומעקות מרפסותיו אבדו. במלחמת העצמאות היה המבנה במרכז המתחם הצבאי המצרי, והותקף על ידי צה"ל. כיום משמש את משרדי "החברה להגנת הטבע".


 

צילום: גילי סופר


בית הקברות הצבאי הבריטי - ברחוב העצמאות. קבורים בו 1,239 חללי חיל המשלוח הבריטי, שנפלו באזור באר שבע במלחמת העולם הראשונה. בין הקבורים, חיל יהודי בדרגת סרן, שעל מצבתו מגן דוד וראשי התיבות תנצב"ה. בקצה בית הקברות מזבח ועליו, באנגלית, קטע מהפסוק בספר תהילים': "יהי שמו לעולם".

מצבת אלנבי - בגינה שברחוב הרצל, בעיר העתיקה. הבריטים הציבו על עמוד אבן פסל של אלנבי, מעשה ידי הפסל היהודי מ' מלניקוב, לציו כיבוש העיר בידי צבאו באוקטובר 1917. הפסל נהרס בעת הפגנה של ערבים נגד שלטונות המנדט, ב-1938, ובמקומו הוקמה מצבה חדשה.

מוזיאון הנגב - ברחוב הרצל, במבנה של מסגד. נוסד ב-1953 ביוזמת העירייה. מוקדש לתולדות באר שבע. מוצגים בו ממצאים ארכיאולוגיים מבאר שבע וסביבתה מהתקופה הכלקוליתית ועד ימינו. המוזיאון מכיל גם תצוגות מחיי הבדווים והחקלאות המסורתית וכן תעודות ואיורים על באר שבע במאה ה-20.

 

צילום: גילי סופר

 

אוניברסיטת בן-גוריון - מוסד להשכלה גבוהה בבאר שבע; נוסד ב-1965. באוניברסיטה מוקדשת חשיבות רבה לקידומם של מקצועות הלימוד הנוגעים בחקר הנגב ובפיתוחו.

 

אנדרטת חטיבת הנגב - אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת הנגב, שכבשה את באר שבע במבצע "יואב" במסגרת מלחמת העצמאות. את האנדרטה, שממוקמת על גבעה (369 מ') בצפון מזרח העיר, תכנן בשנות ה-60 האמן והפסל דני קרוון (שהיה מלוחמי החטיבה), והיא כוללת מגדל בגובה 49 מ' ואלמנטים שונים המתארים את תולדות האזור ופעולותיה של חטיבת הנגב.

 

 

צילום: לע"מ

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as30-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©