רון ארד (יליד 1958), נווט ישראלי שנפל בשבי. בוגר הפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה העברית הרצליה שבתל-אביב, התנדב לקורס טיס ושירת כנווט במטוס קרב. גורלו של ארד והמאמצים שהושקעו בהשבתו לישראל נמצאים שנים רבות על סדר יומם של מערכת הביטחון והציבור הישראלי.
ב-16 באוקטובר 1986, תוך כדי תקיפת יעדי מחבלים מדרום לצידון, נפגע מטוס הפנטום של סרן רון ארד כתוצאה מתקלה טכנית. הוא והטייס נטשו את המטוס בשטח לבנון. מסוק שנשלח לאיזור חילץ בקושי רב את טייס הפנטום
(כאשר זה נתלה על מגלשי המסוק), אולם ארד נלכד בידי ארגון "אמל"
השיעי ונלקח בשבי. לאחר נפילתו בשבי הועלה ארד לדרגת רב סרן.
כותרת העיתון יום לאחר נפילת מטוס הפנטום של סרן רון ארד בשטח לבנון, 17.10.1986
בשנתיים הראשונות נשמר הקשר עם הנווט השבוי. מכתבים ותמונות שלו הגיעו לישראל, ובאמצעות מתווכים אירופים נוהל משא ומתן על שיחררו. לאחר כשנתיים וחצי הועבר רון, ככל הנראה, לידי ארגון "חיזבאללה",
ומאז לא נוצר עימו קשר.
במהלך השנים חטפה ישראל מספר בכירים בחיזבאללה כגון: השייח' עובייד (1989) ומצטפא דיראני (1994), האיש שהעביר את ארד לידי החיזבאללה, במטרה להשתמש בהם כמנוף לגילוי מידע נוסף על גורלו של ארד אך ללא הועיל. מדינת ישראל המשיכה להטיל את האחריות לגורלו של רון על אירן, העומדת מאחורי פעילותם של ארגוני "אמל" וה"חיזבאללה".
משפחתו של ארד פעלה במשך כל שנות היעדרו, להעלאת סוגיית גורלו של ארד על סדר היום הציבורי, הן באמצעות מגעים עם גורמים רשמיים בארץ ובעולם והן באמצעות פעילות ציבורית נרחבת. בין השאר העלתה המשפחה בשנים האחרונות טענות לגבי אופי טיפולה של מדינת ישראל בפרשת היעלמותו של ארד.
מטס חסר מעל שמי הארץ לציון 15 שנה לנפילת רון ארד בשבי (צילום: דני סלומון)
ביוני 2002 החליט צה"ל על הקמת צוות חשיבה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שיבחן שוב את המידע בעניינו של ארד. במסקנותיה קבעה הועדה כי אין מקום לשינוי הנחת העבודה כי ארד נמצא בין החיים.
| ציטוט - תמי ארד |
|
| רעייתו של רון ארד בראיון לעיתונות, 2003 |
|
"עוד מעט 17 שנים רון בשבי, ואני אגיד לך את התחושה שלי היום – לא מעט אנשים עסקו בשיבה של רון הביתה, ולצערי הם נכשלו. הייתה לפחות תחושה שעשו והיה רצון, היום עומד בראש המערכת הזו אדם שרון עבורו הוא ככל הנראה דף בהיסטוריה". |
|
|
|
|
בספטמבר 2003 חזר ארד לסדר היום הלאומי, בעקבות מגעים לעסקת שבויים בין מדינת ישראל לארגון החיזבאללה. במסגרת עסקה זו נדון שחרורם של השבויים עובייד ודיראני תמורת שיחרורו של האזרח אלחנן טננבאום, והחזרת שלושת החיילים שנחטפו בגבול הצפון בשנת 2000.
משפחתו של ארד ניהלה מאבק ציבורי ומשפטי נגד קיום העסקה בלא קבלת מידע ודאי על גורלו של ארד.
בינואר 2004 בוצעה עסקת החלפת השבויים ללא קבלת מידע שכזה. על פי דיווחים בכלי התקשורת הסכימו ישראל והחיזבאללה על שלב עתידי בעסקה במהלכו יוברר לאשורו גורלו של רון ארד.
ביולי 2008, שנתיים לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הגיש ארגון חיזבאללה דו"ח בנוגע לגורלו של הנווט הישראלי. הדו"ח הוכן כחלק מהמאמצים לקדם את עסקת חילופי השבויים שעמדה להתבצע באותם ימים, עסקה בה השיב חיזבאללה לישראל את גופות החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. מסקנות הדו"ח שרון ארד מת, אך הדו"ח לא סיפק ראיות לטענה זו. ישראל טענה כי הדו"ח לא מספק וסרבה להכריז בעקבותיו על רון ארד כעל חלל שמקום קבורתו לא נודע.
נשוי לתמי ארד ולהם בת, יובל.
הדפס
