בודהא

תולדות חייו של הבודהא אפופות באגדות, וקשה לעמוד על הפרטים ההיסטוריים. מקובל שהיה בנו של מלך סקיה (Sakya), ממלכה בגבול הודו ונפאל.

לפי האגדה, חי חיי מותרות עד גיל 29, אז ראה ביום אחד ארבעה אותות ששינו את חייו: אדם זקן, אדם חולה, גופת מת ואיש דת. בשלושת הראשונים הכיר את הסבל בעולם, וברביעי - את שלוות הנפש.

הבודהא גמר אומר לגלות כיצד תיתכן שלווה כזו בעולם גדוש צער, עזב את משפחתו, ויתר על כל רכושו והחל לנדוד ברחבי צפון הודו.

פסל של בודהא, יפן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

אחרי שנים של נדודים ולימודים, בהיותו בן 35 ובעודו יושב תחת עץ, חווה בודהא הארה רוחנית עילאית והשיג את האמת העליונה - נירוונה. זמן קצר לאחר מכן נשא בודהא דרשה ראשונה בעיר סארנאת (Sarnath) הסמוכה לורנסי, דרשה הנחשבת לאחד מן הטקסטים המכוננים של הבודהיזם.

הדרך לנירוונה, הטיף הבודהא, כוללת עשרה מרכיבים (פראמיטות): צדקה, מוסריות, התכחשות להבלי העולם הזה, חוכמה, מאמץ, סבלנות, החלטיות, אהבה לכול, אמת ושלוות נפש. סביבו נאספו תלמידים רבים, תחילה בעיר הקדושה ורנסי (בנרס) ואחר כך במקומות אחרים, שיצאו עימו להפיץ את הדת החדשה.  

חייו של הבודהא (לצפיה בסרטון המלא באתר הערוץ האקדמי - לחצו כאן )  

דמותו של הבודהא, בצורות שונות, מוצגת בפסלים, בציורים ובתבליטים רבים מספור במקדשים בודהיסטיים. האזניים הגדולות ברבים מייצוגיו של בודהא מבטאות קשב חמלה וחכמה אוניברסליים, הן מסמלות בתרבויות המזרח את "אוזני הרוח" בדומה למובנו של המושג העברי והמערבי "עיני רוחנו", "mind's eye". 

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.