 |  | לגונה חולית בריו דה ז'ניירו, ברזיל צילום: גטי אימג' בנק ישראל
| | |  | | לגונה בדרום מערב האוקיינוס השקט | | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | לגונה
Lagoon
לגונות חוליות | שוניות אלמוגים
לגונה, מפרץ מי ים רדודים בעל קשר רופף אל הים הפתוח. בין המפרץ לבין הים הפתוח מפרידים בדרך כלל שרטוני חול
(לגונות חוליות) או שוניות
אלמוגים. הלגונות החוליות מצויות על פי רוב בשולי יבשות, ואילו לגונות המורכבות משוניות אלמוגים נוצרות באזורים האוקיאניים בהם משגשגים אלמוגי מים חמים.
| לגונות חוליות |  | |
לגונות חוליות נפוצות בעיקר בסמוך לחופים בעלי גאות נמוכה עד בינונית. על פי ההערכות מהוות לגונות אלו כ-10% מכלל קו החוף העולמי. צורתן של הלגונות בדרך כלל מוארכת ומקבילה למגמה הכללית של קו החוף. הן מופרדות מן הים הפתוח על ידי מחסום חול או חלוקי אבנים. פתח אחד או יותר בין הלגונה לבין הים מאפשר מעבר מים ביניהם.
הלגונה החולית נוצרת על ידי פעולתם של הגלים או של זרמי מים לאורך החוף על סלעי משקע כבדים שמקורם בחוף או בקרקעית הים. המים המוגנים בתוך הלגונה, מקורם, במקרים רבים, בנהרות והם מכילים גם בוץ הנערם, ויוצר בסופו של דבר מעין המשך של מישור החוף. תופעה זו היא המקנה ללגונה את רדידותה.
הסירקולציה של המים בלגונות חוליות נקבעת על ידי מחזורי הגאות והשפל,
אשר לחילופין ממלאים ומרוקנים את הלגונה ממי הים הפתוח. הלגונה מתרוקנת ממימיה (לעיתים לחלוטין ולעיתים באופן חלקי) ומתמלאת מחדש באמצעות הפתחים הקיימים בה אל הים. בשל כמות המים הגדולה העוברת דרך הפתחים, תוך פרק זמן קצר יחסית, זרמי הים ליד פתחי הלגונה יכולים להיות חזקים ומסוכנים. המים בלגונות חוליות קרים בהשוואה למי הים הסמוך בחורף, וחמים ממי הים בקיץ. באזורים חמים, עקב ההתאדות, עולה מליחות המים בלגונה ומושקעים בה סלעי גבס או מלח. 
| שוניות אלמוגים | | |
לגונות העשויות שוניות אלמוגים נוצרות במספר מועט יחסית של אתרים ברחבי תבל. דוגמא לשונית מסוג זה היא "שונית המחסום הגדולה"
(Great Barrier Reef) במזרח יבשת אוסטרליה,
שהיא גם שונית האלמוגים הגדולה ביותר בעולם (אורכה כ-2,000 ק"מ).
שונית המחסום הגדולה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
ואולם הדוגמא המרהיבה ביותר של לגונות עשויות שוניות היא האטולים. ה"אטול"
(Atoll) הוא שונית אלמוגים בצורת טבעת, המקיפה אי שתשתיתו בדרך כלל חולית, ובין האי לבין השונית משתרעת לגונה המרופדת חול שמקורן בגיר הנוצר על ידי אלמוגים
ואורגניזמים בוני שונית נוספים. החול הגירני
נוצר בעקבות בליה
פיסיקלית, כתוצאה משחיקת גלי הים, ובעקבות בלייה ביוגנית - כרסום וקדיחה על ידי בעלי חיים ימיים, כגון דגי התוכינון, צדפות
וספוגיים
שונים ואף קיפודי ים.
חלק מן האטולים כוללים גם הרי געש,
ולעיתים מצויים אטולים המוקפים בעצמם בלגונה נוספת. האטולים נפוצים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה,
באזורים כגון הוואי
וטהיטי;
בין האטולים המפורסמים האי "בורה בורה" (Bora Bora), הממוקם בארכיפלג של פולינזיה הצרפתית, במרכז האוקיינוס השקט.
האטול בורה בורה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
