עבדאללה אבן עבד אל-עזיז אס-סעוד

עבדאללה הוא אחד מ-37 הילדים שנולדו מ-16 נשותיו של מייסד ערב הסעודית עבד אל-עזיז אבן עבד אר-רחמאן אבן סעוד. אמו פהדה (Fahda) היתה מבנות השבט הבדווי שמר (Shammar) בצפון המדינה. בנעוריו שהה עבדאללה זמן רב בקרב שבטי הבדווים ולמד להכיר את אורח חייהם המסורתי והמדברי. לאחר שקיבל חינוך מסורתי בחצר המלכות בריאד, התמנה ליועצו של אביו וכיהן כראש עיריית מכה. ב-1962 מונה למפקד המשמר הלאומי (שרוב אנשיו הם בדואים) והפך אותו לכוח מודרני, שני בכוחו לצבא ערב הסעודית הסדיר. מאז ועד היום הוא מכהן בתפקיד.

ב-1975 מת המלך פייצל ובמקומו עלה לשלטון המלך ח'אליד (מָלַךְ 1975 - 1982). תחת השלטון החדש מונה עבדאללה לסגנו השני של ראש הממשלה (על פי החוק בערב הסעודית המלך הוא גם ראש הממשלה).עם מותו של ח'אליד ועלייתו לשלטון של המלך פהד, מונה עבדאללה ליורש העצר ולסגן ראש הממשלה. בסוף שנת 1995 לקה פהד, החולה בסוכרת ובמחלת ניוון שרירים, בסדרה של התקפי שבץ, ועבדאללה היה לשליטה בפועל של הממלכה.

המלך פהד (מימין) עם עבדאללה יורש העצר, 1981 (צילום: איי פי)

כשליט בפועל נאלץ עבדאללה להתמודד עם מספר בעיות שערערו את היציבות בממלכה, בעיקר התגברותו של הטרור האסלאמי בתחומי הממלכה, שתקף בעיקר יעדים מערביים ויצא נגד השחיתות בממלכה, והמשבר הכלכלי-חברתי שאופיין בירידה בתל"ג לנפש ובאחוזי אבטלה גבוהים.

למרות חינוכו המסורתי, נחשב עבדאללה למתון יחסית בבית המלוכה הסעודי, ובתקופת שלטונו כיורש עצר החל להנהיג מספר רפורמות במדינה השמרנית: הנהגת בחירות מוניציפליות מוגבלות, מתן זכויות מסויימות לנשים בממלכה הסובלות מאפלייה (הנפקת תעודות זהות למשל), החלפת תכני לימוד במערכת החינוך והחלפת מטיפים קיצונים במסגדים, קיצוץ מסוים בסמכויות משטרת הדת (Mutawwas) ומספר שינויים במשפט הסעודי הנוקשה כמו חוק האוסר עינוי חשודים. ארגונים לזכויות אדם ומתנגדי המשטר במדינה ומחוצה לה ממעיטים בחשיבותן של הרפורמות, וגורסים כי הן נועדו לצרכים טקטיים בלבד.

בתחום הכלכלי ביצע עבדאללה מספר מהלכים לצמצום הגירעונות בממלכה, כגון קיצוץ חד בתקציביהם של משרדי הממשלה וכנראה גם ניסיונות להילחם בשחיתות. בנוסף יזם ליברליזציה בכלכלה (בין השאר הפרטה של חברות ממשלתיות) על מנת למשוך משקיעים זרים.

במשך השנים לא חסך ביקורת כלפי מדיניות ארה"ב במפרץ הפרסי ותמיכתה המסורתית בישראל. עבדאללה, הידוע במדיניותו הפאן-ערבית, התנגד לפריסת הכוחות האמריקניים בשטחי הממלכה לאחר פלישתו של צדאם חוסיין לכווית באוגוסט 1990, אך נאלץ למשוך את התנגדותו בשל תמיכתו של המלך פהד במהלך. כמו כן התנגד עבדאללה לשימוש בבסיסים צבאיים בערב הסעודית במהלך כיבוש אפגניסטן בנובמבר 2001 וכיבוש עירק באפריל 2004.

למרות שלעבדאללה קשרים טובים עם כמה אישים בממשל האמריקני, והוא נחשב לשליט נוח יחסית לממשל בוושינגטון, הגיעו יחסיו עם ארה"ב לשפל לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, שמרבית החוטפים והמתכננים הקשורים אליו היו סעודים. עבדאללה הדף את טענות האמריקאים לפיהן אישים בבית המלוכה היו מעורבים במימון תנועות טרור איסלמיות קיצוניות, וכי סעודיה לא עושה די למיגור הטרור ווביעור הקיצונים האסלאמים מתחומה.

בפברואר 2002 הציג עבדאללה יוזמת שלום לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני (היוזמה נועדה, בין היתר, לשפר את יחסיה של סעודיה עם ארה"ב), שעיקרה נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים תמורת נורמליזציה מלאה עם מדינות ערב. עבדאללה השתתף יחד עם מנהיגי ארה"ב ומדינות ערב בפסגת שארם א-שייח' ביוני 2003, שכונסה על מנת לשים קץ לאנתיפאדת אל-אקצא ולמציאת פתרונות לסכסוך במזרח התיכון.

פיסגת שארם א-שייח', 2003. מימין: אבו מאזן, חאמד בן איסה אל חליפא, חוסני מובארק, ג'ורג' בוש, עבדאללה אבן עבדול עזיז אל-סעוד ועבדאללה ה-2 (צילום: איי פי)

עבדאללה, ששולט בשפה הערבית בלבד ומגמגם קלות, מרבה בביקורים במדינות ערב וברחבי העולם. למרות חילוקי הדעות היסודיים של ערב הסעודית עם אירן המהפכנית, יזם עבדאללה מספר מהלכי פיוס עם המדינה.

אורח חייו הפשוט והמסורתי של עבדאללה, יחסית לשאר בית המלוכה, מעניק לו פופולריות בקרב הרחוב הסעודי, ואנשי האסלאם הקיצוני נמנעים בדרך כלל מלתקוף אותו בצורה ישירה. לעבדאללה, שאין לו אחים בדם, מתנגדים בקרב חצר המלוכה, בעיקר בקרב הנסיכים משבט סודיירי (Sudairi), הנחשבים לכוח החזק בממלכה. בשל כך דאג במשך השנים לכרות בריתות עם מנהיגים בדואים ועם נסיכים בעלי השפעה (בית המלוכה הסעודית כולל כמה מאות נסיכים, צאצאיו של אבן סעוד).

לאחר מותו של פהד באוגוסט 2005 הוכתר עבדאללה למלך. ליורש העצר נתמנה הנסיך סולטן, המכהן גם כשר ההגנה.

עבדאללה נשוי לארבע נשים (אחת מהן סורית ממוצא עלווי, ממשפחת אסד), ואב ל-23 ילדים. הוא ידוע באהבתו לסוסים ערבים גזעיים ולאורח החיים המדברי המסורתי.