בּוּנְד (ראשי תיבות ביידיש - ברית כללית של פועלים יהודים בליטא, בפולין וברוסיה), מפלגה יהודית-סוציאליסטית
שפעלה במזרח אירופה החל מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20.

קבוצת הגנה עצמית מטעם הבונד בעיר אודסה (1905)
מפלגת הבונד הוקמה בעיר וילנה שבליטא ב-1897 (באותה שנה בה כונס הקונגרס הציוני
הראשון). מטרתה המוצהרת של המפלגה החדשה היתה מציאת פיתרון למצוקתם של יהודי מזרח אירופה (שסבלו מאפליה ודיכוי) על בסיס עקרונות הסוציאליזם. בתחילת דרכה פעלה הבונד לאיחודם של הפועלים ובעלי המלאכה היהודים במאבק מקצועי לשיפור תנאיהם.
הבונד התנגדה לפיתרון שהציעה התנועה הציונית
ליהודים, בטענה כי היהדות אינה לאום והקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל אינה פיתרון מציאותי. להשקפת מנהיגיה, על היהודים למצוא את הפיתרון למצוקתם במסגרת מהפכת המעמדות שתתחולל במזרח אירופה, ועל ידי הצבת דרישה לקבלת אוטונומיה תרבותית. כחלק מהשקפה זו פעלה הבונד לעידוד התרבות היהודית-מזרח אירופית ושפת היידיש,
והתנגדה ללימוד השפה העברית. כמו כן פעלו אנשיה להנחלת רעיונות הסוציאליזם בקרב היהודים.

גלויה ועליה איור וטקסט ביידיש היוצא נגד הצאר. לונדון (1905)
בשלב מאוחר ניסתה הבונד לחבור לארגונים סוציאליסטים לא יהודיים, במטרה להצטרף לפעולתם להפלת השלטון הצארי ברוסיה.
נסיון זה נתקל לא פעם בהתנגדות הארגונים הסוציאליסטים, אשר נרתעו מאופייה היהודי של המפלגה. לאחר פריצת המהפכה הבולשביקית
ברוסיה (מהפכת אוקטובר) ב-1917 נאסרה פעילותה של המפלגה וחבריה ברוסיה (כמה עשרות אלפים) הצטרפו למפלגה הקומוניסטית.
הבונד המשיכה לפעול בקרב יהדות פולין גם לאחר הקמת ברית המועצות,
ומספר חבריה נאמד בכמאה אלף. במהלך מלחמת העולם השנייה
פעלה הבונד בפולין כאחד הכוחות הפעילים בארגון ההתנגדות היהודית לכיבוש הנאצי. השמדתם של יהודי מזרח אירופה בשואה
הביאה בפועל לסיום פעולתה של המפלגה.