בורסה לניירות ערך

בארצות בעלות כלכלה מפותחת הבורסה היא שוק מיידי לניירות ערך. היא מבטיחה נזילות ומעודדת בכך את האזרחים להשקיע את חסכונותיהם בחברות מסחריות. היא גם מכשיר לקביעת מחירים, שכן היא מחלקת את ההון בין החברות על סמך הערך האמיתי של הנכסים המושקעים בעסק.

המסחר בבורסה נעשה בדרכים שונות. אפשר לנהלו כמכירה פומבית מתמדת, או באמצעות סוכנים (ברוקרים), חברי הבורסה הקונים ומוכרים זה לזה נייירות ערך, מטעם עצמם או בשם לקוחותיהם (תמורת עמלה). אפשר גם לבצע אותו באמצעות ברוקרים שמתמחים בני"ע מסוים.

על מנת שנייר ערך מסוים יימכר בבורסה, הוא חייב להיות רשום בה, ולפיכך מנפיקיו כפופים לבקרות ולפיקוחים שמפעילה הבורסה. לדרישות מחברי הבורסה יש אופי שונה בארצות שונות: למן הגבלות על מספר החברים, או הגבלות בתחום השתתפות הבנקים וחומרת הפיקוח על כל חבר, ועד למידת המעורבות של הממשלה בבורסה.

אולם המסחר בבורסה בוול סטריט (צילום: איי פי)

אף כי רבים פועלים בבורסה לשם ספקולציה, ובמידה רבה הפכה הפעילות בבורסה שם נרדף לספקולציה, אין ספק כי היא ממלאת תפקיד ראשון במעלה בהפניית משאבים לצמיחה כלכלית בכל משק מודרני.

הבורסה הראשונה הוקמה, כנראה, בצרפת עוד במאה ה-12, ואילו בהולנד, בריטניה, דנמרק וגרמניה הוקמו בורסות רק במהלך המאות ה-16 וה-17.

בארה"ב הוקמה הבורסה הראשונה רק בשלהי המאה ה-18, אך במאה ה-19 כבר היו בורסות בכל הארצות המתועשות. הגדולה מביניהן היא בורסת המניות של ניו יורק בוול סטריט. 

כניסת המחשוב ותקשורת המחשבים לבורסות העולם מאז שנות ה-80 שינתה במידה ניכרת את פני הבורסה. חלק גדול מהסחר מתנהל למעשה בין מחשבי הברוקרים, והתקשורת המהירה מאפשרת סחר בני"ע בין בורסות שונות ברחבי העולם. משום כך, תנודות בבורסה חשובה אחת עשויות להשפיע בתוך זמן קצר מאוד על המתרחש בכל היתר, וזהו אחד המרכיבים החשובים בגלובליזציה של הכלכלה העולמית.

קריסת הבורסה האמריקנית, 1929  (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

הבורסה לניירות ערך בת"א הינה חברה פרטית, אך פעולתה מוסדרת ומפוקחת על ידי "החוק לניירות ערך". בתקנון הבורסה, שקיומו נדרש עפ"י החוק כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן, רשומות ההוראות בדבר תנאי הכשירות לחברות, הנהלים לרישום הניירות למסחר, כללי המסחר, האחריות לטיב ניה"ע והנהגים בדבר הפגישות בין הלקוחות. במועצת המנהלים של הבורסה, שבה הייתה עד ל-1977 שליטה כמעט מוחלטת לנציגי הבנקים, יושבים נציגי הציבור, הרשות לני"ע (במשרד האוצר) ובנק ישראל.  

הבורסה מופקדת על הפעלת מערכות המסחר (כיום ממוחשבות) במניות, באגרות חוב, באופציות ובמק"מ (מלווה קצר מועד).

רווחיה מגיעים מעמלות על שירותים אלו אותן היא גובה מן החברות הפעילות בבורסה וממבצעי עסקות הרכישה והמכירה.

במשך שנים רבות ניטש ויכוח ציבורי סוער בדבר הטלת מס רווח הון (מס ישיר על רווחים שמקורם במכירת נכסים – בד"כ ניירות ערך הנסחרים בבורסה) בישראל, בין ארגונים חברתיים שתמכו בהקטנת אי השוויון בחברה, לבין גורמים במגזר העסקי שחששו מבריחת משקיעים מהבורסה. לבסוף, בצל המיתון שפקד את ישראל בשנת 2002, אישרה הממשלה את הטלת המס שנכנס לתוקפו ב-1 לינואר 2003.

בועת ההיי טק (או בועת הדוט-קום), שהתרחשה במחצית השנייה של שנות ה-90, הייתה תקופה של התנפחות ערך מניות חברות בתחום האינטרנט עקב השקעות וספקולציות. הבועה, שהתפוצצה בשנת 2001, הובילה למיתון לאחר שמשקיעים רבים הפסידו סכומי כסף ניכרים בשוק המניות. בישראל, המשבר השפיע קשות על הכלכלה, שנהנתה מפריחת תעשיית ההייטק, גרם לאבטלה גוברת בקרב המעמד הבינוני והוליך למיתון חריף במשק כולו.

בשנת 1995 החל גידול ניכר במשתמשים באינטרנט שנתפסו על ידי חברות כלקוחות פוטנציאליים. בעקבות זאת, נוצר מספר רוב של חברות סטארט-אפ במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90. חברות אלו נקראו חברות "דוט-קום" על שם סיומת של אתרי אינטרנט רבים. רבות מהחברות יישמו מנהגים עסקיים בלתי רגילים ונועזים בתקווה לדומיננטיות בשוק. רוב החברות התעסקו במדיניות צמיחה על חשבון רווח, בהנחה שבניית בסיס לקוחות תביא לעלייה ברווחים. מספר לא מבוטל של חברות דוט-קום השקיע אנרגיה רבה בניסיון להבטיח שליטה מוחלטת בשוק של מוצר זה או אחר.

משקיעים הגיבו למנהגים העסקיים הנועזים בהזרמת כספים. שוק המניות האמריקאי עלה באופן דרמטי, ומאות חברות הוקמו מדי שבוע. בחברות רבות התבטאה בועת ההיי טק באורח חיים בזבזני. עלויות כנסים ואירועים שהתמקדו בתעשיית היי טק הגיעו לעתים למאות אלפי דולרים.

במהרה התבררה הצמיחה במגזר היי טק ככוזבת. הליכים משפטיים ננקטו כנגד חברות היי טק שהואשמו בעסקים שאינם בוחלים בדבר, ושהיו לעתים על הגבול המונופוליסטיים. בעקבו זאת החל תיקון רציני שוק המניות שהתבטא בהידרדרות בשווין. במהלך שנת 2000 ירד מדד נאסד"ק ב-42%.הירידה בהוצאות העסקיות בנוסף לתיקון בשוק היוו יחד מכה פיננסית קשה לחברות הדוט-קום, שהחלו להיסגר בזו אחר זו.

משבר בועת ההיי טק הושפע גם מגורמים מחוץ, כגון העלייה במיקור חוץ, שהוביל לאבטלה בקרב אנשי מחשב ומתכנתים. כמו כן, לקוחות החלו לאבד אמון בחברות ההיי טק, לאחר שמספר חברות שהתעסקו בהנהלת חשבונות מפוקפקת נחשפו במהלך חקירות ממשלתיות. המגמה השלילית בשוק אף התחזקה בעקבות התקפות הטרור ב-11 בספטמבר, 2001.

למאמר המלא - לחצו כאן.

הבורסה - איך זה היה פעם ואיך זה עובד היום - ותיקי שוק ההון עוד זוכרים את הימים בהם המסחר בבורסה התנהל באולם גדול ובצעקות בין הברוקרים, נציגי הבנקים ושאר חברי הבורסה, שביקשו למכור ולקנות מניות על פי ההוראות שקיבלו בבוקר, לפני פתיחת המסחר. מאז נעלמו הברוקרים והכרוזים מהבורסה והמסחר עבר להתנהל באמצעות מחשבים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

אושר מעמד חברי בורסה מול רשויות המס האמריקניות - הרשות לניירות ערך אישרה את ההסדר שישווה את מעמדם של חברי הבורסה שאינם בנקים, לזה של הבנקים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.