אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


פסל בדמותו של זאוס
פסל בדמותו של זאוס צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
זאוס מארטמיסיה במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי שבאתונה
זאוס מארטמיסיה במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי שבאתונה צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 הסטיה
 הרה
 הדס
 פוסיידון
 כרתים
 טיטנים
 גאיה
 קיקלופים
 אולימפוס
 אתנה
 לטו
 ארטמיס
 אפולון
 הרמס
 דיוניסוס
 ארגוס
 ספרטה
 אכילס
 הרקלס
 גיזת הזהב
 פרומתיאוס
 טרויה
 אודיסאוס
 מלחמת טרויה
 אגממנון
 ארס
 בלקן
 תקופת הברונזה
 שבעת פלאי העולם העתיק
 אתונה
 משחקים אולימפיים
 יוון העתיקה
 מיתולוגיה יוונית ורומית
 קרונוס
 צדק


תחומים קשורים
 מיתוס - מושגים וכתבים


 
 
 

זאוס


Zeus

אגדות |  פולחן |  אמנות |  מידע נוסף

זאוס, ראש האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. בנם הצעיר של קרונוס הטיטן ושל ריאה, אם האלים. במיתולוגיה הרומית מזוהה דמותו עם האל יופיטר (Jupiter), שעל שמו כוכב הלכת צדק.

 

דמויותיו השונות של זאוס, מן המיתולוגיה היוונית ומהמיתולוגיה הרומית, מערבות טוב ורע. מחד מזוהה זאוס עם החוק, הצדק והמוסר: הוא אחראי עליהם, ומתוקף תפקידו גם מגן עליהם. מאידך, בסיפורי האגדות אודותיו חורג זאוס מן המוסר המוכר לבני האדם, בעיקר בכל הנוגע להרפתקאות האהבים הרבות שלו. הוא מרבה לבגוד בהרה רעייתו, ומנסה לחפות על בגידותיו בתחבולות ובעורמה. קיימים מספר הסברים המנסים ליישב את הסתירות החריפות באופיו של זאוס. על פי אחד ההסברים, היתה דמותו של זאוס מורכבת למעשה משילוב של מספר אלים, וכאשר הגיע פולחנו של זאוס לעיר מסוימת, שכבר היה בה אל ראשי, היה האל הקיים מתמזג לתוך דמותו של זאוס, ורעייתו היתה נמסרת לזאוס אף היא. הסבר נוסף טוען שחוקי האדם אינם מחייבים את האלים, ועל כן בגידותיו של זאוס הן עניין טבעי ומוסרי גם יחד. יוונים מדורות מאוחרים יותר כבר לא התיישרו עם השקפה זו, ומאסו בבגידותיו ובתכסיסיו המשחיתים.

 

זאוס הוא האל הנעלה והמרומם מכל האלים. הוא ניחן בהוד ובהדר, שריונו המפואר מאיים ומוכר לכל. רצונותיו וכוונותיו של זאוס היו נחשפים באמצעות רשרוש עץ האלון, והכוהנים האמונים על מלאכת הפרשנות היו מפענחים את רשרוש העלים לבני האדם. יחד עם זה, לא היה זאוס יודע-כל ובוודאי לא כל-יכול. אלים רבים התנגדו לו, ולעיתים אף הוליכו אותו שולל, כמו במקרה בו המרידה הרה את האלים נגדו. הם קשרו אותו והכריחו אותו להאזין לדברים חמורים ומשפילים אודותיו, ואף איימו על חייו. כמו כן היה כוחו של זאוס מוגבל אל מול הגורל.

 

למילה זאוס מספר משמעויות קרובות: נצנוץ, זריחת היום, ברק השמים וכד'. על כן זאוס הוא אל השמים. הקרבה הלשונית בין שמו לשם אלוהים (תאוס) היא מקרית ואינה מלמדת על שמו.

 

החיה המקודשת לזאוס היא הנשר, והעץ המקודש לו הוא אלון.

 


אגדות

לזאוס תפקיד מרכזי או משני במרבית הסיפורים המיתולוגיים. קרונוס, אביו הטיטן של זאוס, בלע את צאצאיו מרעייתו ריאה מיד לאחר שנולדו, משום שנודע לו (מנבואה שנמסרה לו) שאחד מילדיו ידיח אותו מן השלטון. כך היה עם כל בניו: הסטיה, דמטר, הרה, הדס ופוסיידון. אולם את זאוס, צעיר בניו, ילדה ריאה אמו בכרתים, הרחק מאביו, והוא גדל בחשאי, במערה, תחת השגחתה של הנימפה אמלתאה.

 

משגדל זאוס, התעמת עם קרונוס אביו, גבר עליו, והכריחו להקיא את ילדיו שבלע. על פי גרסה אחרת, אמו ריאה היתה זו שאילצה את האב להקיא מגופו את ילדיו. אולם הטיטנים לא קיבלו את מרותו של זאוס, ועל כן פרצה מלחמה נוראה בין האלים לבין הטיטנים. בעצתה של גאיה, אלת הארץ, שחרר זאוס את הקיקלופים ואת הענקים בעלי מאה הידיים, ובעזרתם כלא את הטיטנים במעמקי האדמה. לאחר הניצחון במלחמה נוראה וארוכה זו, חולק היקום בין זאוס, שלקח לעצמו את השמים, לבין שני אחיו, פוסיידון שקיבל את הים והדס שזכה בשאול. לאחר מכן ניסה טיפון, בנם של גאיה וטרטרוס להדיח את זאוס מכיסאו, אך לבסוף גבר עליו זאוס ומחץ אותו.

 

לאחר שהכניע את הטיטנים, את הענקים ואת טיפון, היה זאוס לשליט עליון ולאבי האלים, אלוהי השמים, ריבון העננים, אדון הברקים והרעמים. הוא קבע את מקום משכנו בהר האולימפוס.

 

ציור קיר המתאר את זאוס נלחם בטיפון (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

לזאוס היו הרפתקאות אהבים רבות, מהן נולדו לו צאצאים אין ספור. ראשונה בעל זאוס את מתיס, אלת התושייה. לאחר שהתעברה בלע זאוס את מתיס וכך יצאה מראשו בתו אתנה. בשלב מסוים חשק זאוס באחותו הרה, אך זו הכירה את אופיו הבוגדני, ולכן נעתרה לאהבתו רק לאחר שנשא אותה לאישה. אולם זאוס לא שמר להרה אמונים, והמשיך במעשי האהבה עם נשים אחרות גם לאחר נישואיהם. הוא נאלץ לכלכל את צעדיו בתבונה מפני שרעייתו הרה היתה חשדנית, קנאית ונקמנית.

 

מלטו הטיטנית נולדו לזאוס האלים ארטמיס ואפולון; הנימפה מיה ילדה לו את הרמס; סמלה בת קדמוס מלך תבי ילדה לו את דיוניסוס שהפך אל היין, ומפרספונה אלת פוריות האדמה נולד לו בן נוסף בשם דיוניסוס. מהנימפה קליסטו נולד לו בנו ארקס, ממנו יצאו אנשי ארקדיה. מאיו, ביתו של אינאכוס, אל הנהר הזורם בארגוס, נולד לו בנו אפאפוס, שברבות הימים הפך למלך מצרים.

 

לצורך מעשי האהבים שלו, נהג זאוס לעיתים להתחפש לבעלי חיים: לאחר שהתחפש לפר ונתן לאורופה (בתו של אגנור מלך צור) לרכב על גבו, נולדו לו שלושה ילדים: מינוס, רדמנתיס וסרפדון. על מנת לבעול את לדה, רעייתו של טינדראוס מלך ספרטה, עטה זאוס צורת ברבור, וממנה נולדו לו הלנה ופולידאוקס.

 

זאוס שכב גם עם אייגינה, בתו של הנהר אזופוס הזורם בבויאוטיה, וממנה נולד לו איאקוס שהיה סבו של אכילס. מאנטיופה, בתו היפה של ניקיטאוס מלך תבי נולדו לו שני בניו: זתוס הרועה ואיש המלחמה ואמפיון חובב המוסיקה; דנאה, בתו של אקריסיוס מלך ארגוס, ילדה לו את פרסאוס; ואלקמנה, בתו של אלקטריאון מלך מיקנה, ילדה לו את בנו הגיבור הרקלס, שאותו ליווה זאוס במטלותיו ובמסעותיו.

 

זאוס היה חזק יותר מכל יתר האלים גם יחד. הוא יכול היה לשלוט באיתני הטבע וברוחות השמים: את סלמונאוס בן איולוס (שייסד את העיר סלמוניה) הרג במכת ברקים, לאחר שסלמונאוס התפאר שהוא עצמו זאוס אל השמים; זאוס ניסה לשבש את מסעה של ספינת הארגונאוטים שיצאה להשיב את גיזת הזהב וייצר סערה בים בו שטה. כשנואש מבני האדם החליט זאוס להוריד עליהם מבול כדי להשמידם, אולם מעטים מהם ניצלו, ובהם דאוקלין בנו של פרומתאוס ורעייתו. כששכך הגשם זבחו הניצולים לזאוס והוא החזיר את בני האדם. לכבודו של בנו האהוב, סרפדון מלך הליקיים מטרויה, המטיר זאוס טל דמים. זאוס גם שילח ברק והטביע את נוסעי ספינתו של אורילוכוס, לאחר שאלו אכלו את פריו של הליוס אל השמש, ורק אודיסאוס מלך איתקה ניצל.

 

זאוס היה זה שיזם את מלחמת טרויה הגדולה, כדי להקל על גאיה שנשאה את כל כובד משקלם של בני האדם. כשאכילס הסתכסך עם אגממנון, המלך היווני, תמך זאוס בטרויאנים לבקשת תטיס, אמו של אכילס שתמכה בבנה, לאחר שאגממנון לקח את שבוייתו. למרות שבכך הסתכסך עם הרה רעייתו, המשיך זאוס לתמוך בטרויאנים. על שאר האלים אסר זאוס להתערב במלחמת טרויה, מחשש כי זו תסתיים בטרם עת. אולם משנוכח זאוס שהמלחמה ממשיכה אישר ליתר האלים לקחת בה חלק: ארס, אפולו וארטמיס תמכו בטרויה, ואילו הרה, אתנה, פוסיידון והרמס תמכו ביוונים.

 


פולחן

הפולחן לזאוס החל בקרב שבטים בלקניים ממוצא הינדו-אירופי עוד באלף ה-2 לפנה"ס. שבטים אלה התנחלו במרחב הבלקן הדרומי בשלהי תקופת הברונזה המוקדמת (2100 לפנה"ס), והשתלטו על העמים והתרבויות שחיו באזור. מאמיניו הראשונים של זאוס סגדו לו כאל השמים ומזג האוויר, וככזה סגדו לו גם בפולחן ההלני. יש הטוענים, כי מלחמתו הנוראה בטיטנים, מלחמה שהסתיימה בניצחונו של זאוס מסמלת את החלפת האלים הפרה-הלניים באלים שהביאו עמם הכובשים החדשים. מאוחר יותר נהגו היוונים לזהותו עם האל הגדול של עמים אחרים.

 

זאוס אבי האלים נחשב האל העליון של התבל ועל כן כולם, אלים ובני אדם מצייתים לו. אולם יותר מכל שמר זאוס על המלך ועל בני משפחתו, ודאג לכך שסמכותו תישמר וחוקי המדינה יקוימו. לזאוס היו תפקידים נוספים עבור היוונים, בהם אל העיר, אל האורחים, אל החופש, מגן הרכוש, המציל ועוד. במקרים רבים היה זאוס האל הראשי של העיר.

 

בתחילה נערך פולחנו על ראשי ההרים, משום שעל פי המיתולוגיה משכנו של האל על הר האולימפוס, ההר הגבוה ביותר ביוון. באולימפיה, עיר ומרכז פולחן במערב הפלופונסוס, היה לו מזבח תחת כיפת השמים (כיאה לאל השמים), ורק מאוחר יותר (בתקופה הקלאסית, במאות 7 - 4 לפנה"ס) נבנו לו מקדשים. באולימפיה גם נבנה המקדש המפורסם ביותר של זאוס. במקדש זה היה נמצא הפסל העשוי זהב ושנהב של זאוס, הנמנה על שבעת פלאי העולם העתיק. הפסל נבנה על ידי הפסל היווני פידיאס (Phidias) במאה החמישית לפנה"ס. על פי ההערכות, היה גובהו למעלה מ-12 מ'. בעיר דודונה שכן האורקל של זאוס. מאוחר יותר היו פזורים מקדשיו של זאוס ביוון כולה.

 

האמפיתאטרון במקדשו של זאוס (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

פסטיבלים רבים היו נערכים לכבודו של זאוס. באתונה התקיים פסטיבל לכבוד חתונתם של זאוס ושל הרה. אחת לשנתיים נערכו לכבודו המשחקים הנמאיים (Nemean Games), וכנראה שאף המשחקים האולימפיים עצמם נערכו לכבודו.

 


אמנות

אמני יוון העתיקה ניסו לשוות לדמותו של זאוס תכונות של מנהיג, כגון כוח רב, כריזמה ואסרטיביות. על פי רוב מתואר זאוס כגבר נאה, בסביבות גיל העמידה סבר פניו רציני ומעורר כבוד; דמותו מופיעה כשהוא עירום או עוטה גלימה לגופו, פניו עטויות זקן ובידו שרביט; לעיתים נלווה אליו נשר, החיה המקודשת לו.

 

פסלים רבים נעשו בדמותו של זאוס. המפורסם והידוע שבהם הוא זאוס מארטמיסיה (Artemisium Zeus), שבתחילה חשבו שזהו פסל של פוסיידון. הפסל מוצג במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי שבאתונה.

 

בהשראת דמותו של זאוס נכתבו גם יצירות ספרות רבות ושפע של יצירות אמנות.

 


מידע נוסף

 

פרוייקט פנטסטי - במשך רוב תולדות הספרות הבדיונית, ספרות ושירה פנטסטית היו היחידות שבנמצא. פרוייקט פנטסיה באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט – לחצו כאן

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as24-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©