אושפיזין

לזימון האושפיזין ניתנו פרשנויות והסברים שונים, רובם ככולם נסבים על משמעות מעשה האירוח. פרשנות רווחת רואה באירוח האושפיזין סמל למצבו של היהודי בגלות כאורח בעולמו של בורא עולם. יש הרואים את מקור המילה בשפה הארמית, שהשאילה אותה מהפרסית (Aspanj = בית הארחה). בתלמוד הבבלי מופיעה המילה במשמעות של אכסניה (אושפיזיה) ואורח (אושפיז). יש הרואים את מקור המילה בשפה הלטינית (Hospets - אורח).

עד ימי הביניים המנהג לא היה מוכר וחז"ל והגאונים אינם מזכירים אותו בכתביהם. התייחסות ראשונה למנהג ניתן למצוא בספר הזוהר, שחובר במהלך המאה ה-13 בספרד. במאות 13 - 16 נהגו בעיקר קבוצות קטנות של מקובלים לארח אושפיזין בסוכתם. בעקבות הדגש הרב ששם חוג האר"י בצפת על המנהג, הוא נפוץ בקרב כל קהילות ישראל במאות ה-16 וה-17 ובעידן המודרני הפך למנהג מושרש בעם היהודי כולו.

נהוג לקשר בין המנהג לבין מצוות הכנסת אורחים. מצוות הכנסת אורחים התפרשה על ידי חכמים כמתחייבת מתוקף ארעיותו של עם ישראל בגלות, ארעיות ההופכת את היהודי לאורח בעולם. את השתרשות המנהג בקרב קבוצות מקובלים, ובקרב חוג האר"י בפרט, יש לייחס לאמונה החזקה של קבוצות אלו בקשר בין עולם החיים לעולם המתים. בקבוצות אלו היה נהוג להעיד על שיחות עם המתים, בעיקר עם מורים דגולים או דמויות מקראיות ששימשו לתלמידי חכמים כמורי דרך ("מגיד").

מקובל להזמין את האושפיזין לפני סעודת היום. לאושפיזין משאירים כיסא פנוי סביב שולחן החג ויש שמניחים על הכיסא ספרי קודש. על פי האמונה, כדי לזכות ולראות את האושפיזין יש להזמין בכל אחד משבעת ימי חג הסוכות גם אורח בשר ודם, רצוי מעניי הארץ.

סדר הופעת האושפיזין בסוכה משתנה בין עדות ישראל. הסדר שנקבע על ידי האר"י, בהתאם לסדר חשיבות האורחים, נהוג בעיקרו בקרב יוצאי ספרד ועדות המזרח. בשיטה זו האורח החשוב מכולם מופיע ביום הראשון והוא אברהם, ולאחריו, בכל אחד מימות החג, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, ודוד המלך. בשיטה אחרת, הנהוגה בעיקרה בקהילות אשכנז, סדר האושפיזין מותאם לכרונולוגיה התקופתית - כאן ביקורו של יוסף מקדים את זה של משה. בקהילות מעטות יוסף לא נמנה כלל על האושפיזין, ובמקומו מופיע  שלמה המלך.

בתורת הקבלה, מייחסים לכל אורח מידה המתייחסת לאחת מ-10 הספירות המגלמות את הופעת האלוהות בעולם. ככל שהאושפיז חשוב יותר, כך המידה המיוחסת לו מקבילה לספירה גבוהה יותר. החשוב ביותר הוא אברהם אבינו, המזוהה עם מידת החסד, אחריו יצחק (גבורה), יעקב (תפארת), משה (נצח), אהרון (הוד), יוסף (יסוד) ודוד המלך (מלכות). אף אחד מהאושפיזין לא מזוהה עם מידה המקבילה לאחת משלוש הספירות העליונות (כתר, בינה וחכמה).

בכמה מן הקהילות החסידיות נהוג לזמן בחג אושפיזין נוספים, מראשי הקהילה בעבר. בחסידות חב"ד למשל, נהוג להזמין לסוכה גם את מייסד תנועת החסידות, הבעש"ט, את תלמידו דב בֶּר ממזריץ', ואת ראשי חסידות חב"ד, בהם רבי שניאור זלמן מלאדי וצאצאיו.

לקריאה בכתבה - לחצו כאן