הקפיטל, מחקר אודות השיטה הקפיטליסטית
שנכתב על ידי הפילוסוף הפוליטי הגרמני קרל מרקס,
אבי המרקסיזם,
בעזרתו של הכלכלן הפוליטי הגרמני פרידריך אנגלס.
המחקר פורסם בשלושה חלקים מ-1867 - 1895. "הקפיטל", בהיותו ביקורת מלומדת על החברה הקפיטליסטית
של המאה ה-19, הפך לאבן הפינה של הקומוניזם
המודרני.
ב"הקפיטל" מרקס מפתח את תיאורית ה"ערך עודף"
שהוא מונח המשמש לציון ההפרש בין שכרו של עובד לבין ערך המוצרים שייצר בתקופה מסוימת. לדעתו, הערך העודף הוא הרווח של הקפיטליסט והמדד לניצול העמלים (הפרולטריון).
הפועל אינו מקבל תשלום על הערך העודף של המוצר ולכן הערך העודף הוא גורם לניצול ומהווה את תשתית צבירת ההון הקפיליסטית.
כמו כן, לבעל-ההון יהיה את האינטרס להחליף כמה שיותר עובדים לשם הפחתת עלויות יצור והגדלת הרווחים. וכך באופן בלתי נמנע יתהווה מצב בו בעלי ההון יהיו עשירים יותר, והעניים - עניים יותר.
המצב הקשה הזה יוביל להתמרמרות ומרידות של המנוצלים כנגד השיטה הקפיטליסטית העושקת אותם, יגרמו למלחמת מעמדות,
שבעקבותיה תיווצר חברה חסרת מעמדות, כאשר אמצעי היצור, או ההון, יחולק לכלל החברה, וכל אדם יתרום בהתאם ליכולתו ויקבל בהתאם לצרכיו.
למרות העניין הרב שיצר הספר, וההשראה הרבה שנתן לסוציאליסטים
ולקומוניסטים
ברחבי העולם, הרי שניתוחיו של מרקס כשלו בחיזוי המהפכה הסוציאליסטית
הראשונה שהתרחשה דווקא ברוסיה הפיאודלית
והלא-מתועשת, בתחילת שנות ה-20, וכשלו בחיזוי הקפיטליזם כשיטה הכלכלית המובילה בעולם במאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.