אירידיום (Ir), יסוד מתכתי דומה לפלטינה. נתגלה ב-1804 ע"י הכימאי האנגלי סמיתסון טננט (Tennant), שנתן לו את שמו מן המלה הלטינית iridis, "קשת בענן", משום שהוא זוהר בשלל צבעים בתמיסה. לאירידיום שני איזוטופים טבעיים, 191 ו-193, המצויים בפרופורציה של שני שליש ושליש בערך, בהתאמה. יש לו ארבעה רדיואיזוטופים, 188, 189, 190 ו-192, שזמן מחצית החיים שלהם נע בין 1.7 יום ל-74 יום בערך.
.
האירידיום מצוי בטבע כמתכת חופשית, וכן במסג טבעי עם אוסמיום.
שימושו העיקרי של האירידיום הוא במסג עם פלטינה בתעשיית התכשיטים, וכן בייצור מסבים קשים במיוחד למכשור מדעי.
ב-1978 עמדו הגיאולוג האמריקאי וולטר אלוורז ואביו הפיסיקאי לואיס אלוורז על כך שהשכבה המפרידה בין התקופות הגיאולוגיות...
