גלובליזציה

עם זאת, רבים מחוקרי הגלובליזציה, ובייחוד ממבקריה, מצביעים על המעמד המרכזי של תרבות המערב, כלכלתו הקפיטליסטית, הסדריו הפוליטיים ומוסדותיו החברתיים, בכפר הגלובלי ההולך ומתהווה. הדומיננטיות של ארה"ב ומדינות המערב בגופים כמו האו"ם, האיחוד אירופי ונאט"ו היא ביטוי להיבט הפוליטי של הגלובליזציה.   

טכנולוגיית המידע, אמצעי תקשורת ישירים והמוניים ואמצעי התחבורה ארוכי הטווח (ובראשם מטוסי נוסעים ומטען סילוניים) מאיצים את תהליכי הגלובליזציה. דומה שביטויה העיקרי של הגלובליזציה מתמצה במונחים המבטאים את "קריסת הזמן והמרחב", כמו בינלאומיות ודה-טריטוריאליזציה.

מרחקים גאוגרפיים, שבעבר הפרידו (גם במרחב וגם בזמן) בין עמים ותרבויות, איבדו מחשיבותם מרגע שהתאפשר לאדם "לאכול ארוחת בוקר בפריס, ארוחת צהרים בניו יורק וארוחת ערב בלונדון," כלשון הפרסומת שנלוותה למטוס הנוסעים העל-קולי "קונקורד". הקונקורד עצמו לא נחל הצלחה ולבסוף שבק חיים, אך תוך כדי כך התברר לרבים מתושבי העולם כי הצורך במעברם האישי ממקום למקום, שלא למטרות תיירות, הולך ופוחת. המידע באינטרנט וברשתות תקשורת אחרות עושה את דרכו מכל מקום לכל מקום במהירות האור, בזיל הזול, ומשרת רבים מהצרכים שבעבר היו מחייבים נסיעה, וכיום אפשר למלאם בלי לצאת מהבית או מהמשרד המקומי.

אולם השינוי אינו מתבטא רק בהפחתת הצורך בנסיעות, אלא במגוון העצום של דרכים שבהן יכולים עתה תושבי העולם להעביר מידע זה לזה במהירות הבזק. בד בבד עם עליית משקלם של אמצעי התקשורת ההמוניים, ובראשם שידורי טלוויזיה המפיצים מידע ממוקדים שונים, התרחב פלאים גם השימוש באמצעי תקשורת ישירים להעברת מידע מנקודה לנקודה. הכלי המרכזי כיום בתחום זה הוא תקשורת המחשבים, ובמרכזה רשת האינטרנט המעמידה שפע בלתי-נדלה של מידע לכל המעוניינים. חשיבות רבה נודעת גם להתפתחות רשת הטלפונים, ובייחוד הטלפון הסלולרי.

במישור הכלכלי, התפתחות האינטרנט ותקשורת המחשבים בכלל מאפשרת ניהול עסקאות וחילופי מידע בזמן אמת בכל רחבי העולם. הדבר משפר פלאים את יכולת הביצוע של חברות רב-לאומיות, המסוגלות עתה לפצל את עסקיהן בין מקומות רבים בעולם, כל מקום לפי היתרון היחסי שלו, ועדיין לנהל אותן ביעילות גבוהה. חברות פיננסיות מסוגלות לפעול בכל הבורסות החשובות בבת אחת, ולהגיב במהירות רבה על כל התפתחות באחת מהן, המשפיעה משום כך מיד על כל היתר.

בסביבה עסקית כזו יכולות חברות למקם את מפעלי הייצור שלהן בארצות שבהן כוח העבודה זול, ולשווקם בכל רחבי העולם. אפשר גם לסחור במניות, במטבעות ובמכשירים פיננסיים שונים בכל בורסות העולם החשובות, תוך ניצול ההפרשים הקלים המופיעים מפעם לפעם בשערים השונים.

מתנגדי הגלובליזציה מצביעים על הגורמים הללו כרעות החולות העיקריות של הגלובליזציה הכלכלית: ניצול (פשוטו כמשמעו) של כוח עבודה זול, בארצות שההגנה על זכויות העובד אינה מפותחת בהן, בלשון המעטה, וסחר במטבעות העלול לערער כלכלות לאומיות שלמות עקב ספקולציות במטבע שלהן. מעבר לכך, הגלובליזציה מחזקת בדרך כלל את זרימת המשאבים ממדינות מתפתחות (העשירות בחומרי גלם, אך החסרות בסיס תעשייתי מפותח) למדינות המפותחות.

לטענת חסידי הגלובליזציה, מהלכיה הכלכליים דווקא מביאים לצמצום הפער בין הארצות המתפתחות והמפותחות: בתנאי שוק חופשי, על רקע של הנמכה מתמדת של חומות הסחר בין המדינות וליברליזציה, חייב לקטון פער ההכנסות, לדבריהם.

אבל המציאות מלמדת שגם אם הדבר נכון במקרים אחדים (סין היא הדוגמה הבולטת), ברוב המקרים ההפך הוא הנכון. הפער בין מדינות שהתוצר הלאומי שלהן נמוך לאלה שבהן הוא גבוה הולך וגדל משנה לשנה.

זאת ועוד, התרחבות הסחר העולמי והגידול בצריכה במדינות המפותחות, הודות לגלובליזציה, גורמים נזקים בלתי-הפיכים לאקולוגיה העולמית - כריתת יערות, זיהום אוויר ומים, התחממות האקלים ועוד.

במישור התרבותי רבים ביטויי הגלובליזציה, כפי שחושף אותם בראש ובראשונה הפוסטמודרניזם. כבר מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 ניכרה בחלקים רבים של העולם השפעתה העזה של תעשיית הבידור האמריקנית - תחילה הקולנוע ובהמשך גם הטלוויזיה. בה בעת הלך והתחזק מעמדה של השפה האנגלית כשפה בינלאומית. רבים רואים זאת כגורם הרסני מבחינתן של תרבויות מקומיות, שאינן מסוגלות להתמודד עם התעניינות הציבור בתרבות ההמונים האמריקנית. כדוגמה מובהקת לתהליכי ההתמערבות אפשר להביא את ה"אנגליזציה" המתמשכת של השפה העברית, עד כדי שימוש בביטויים כמו "עשה עלייה".

הפגנה אנטי גלובליזציה באיטליה, במהלך ועידת הג'י-8, 2005 (צילום רויטרס)

לאמריקניזציה של התרבות העולמית יש גם ביטוי כלכלי, שיש המכנים אותו "מהפכת הציפיות הגואות". החשיפה לסרטים ולתוכניות טלוויזיה שמתארים את אורח החיים האמריקני מציגה לעיני רבים בעולם רמת חיים גבוהה בהרבה משלהם, ומטבע הדברים הם משתוקקים להשיגה. לפיכך, בעוד הגלובליזציה הולכת ומרחיבה את הפער בין עניים ועשירים בעולם, היא גם חושפת אותו בצורה בוטה לעיניהם של מעוטי האמצעים. יש הרואים זאת כאחת הסיבות להתגברות הפונדמנטליזם הדתי בחלקי העולם העניים, ואף לטרור הבינלאומי.

אחד מהיבטיה השליליים של הגלובליזציה משתקף בשינויים שחלו בטרור הבינלאומי. החשיפה שהוא זוכה לה באמצעי התקשורת ההמוניים סוחפת לשורותיו כאלה שאולי לא היו יודעים על קיומו אלמלא כן.

התקשורת המהירה וקלות התנועה מאפשרות לו לנהל את פעילותו בכל רחבי העולם. הטכנולוגיה המתקדמת מספקת לו אמצעי חבלה הרסניים וקלים לשימוש. וכאמור, הפער בין המצוי והרצוי במישור הכלכלי, התרבותי ואף הדתי מחזק את מניעיו.

לאור כל האמור לעיל, אין פלא שקמו לגלובליצזיה מתנגדים רבים. ליתר דיוק, אולי אין הם מתנגדים לרעיון הכללי, שממילא אי-אפשר לפעול נגדו, אלא לביטוייו הספציפיים (כמו למשל העסקת ילדים בשכר רעב באינדונזיה בייצור נעלי ספורט לשוק האירופי). המחאה לובשת לעתים ביטויים אלימים, כגון הפגנות סוערות בעת כינוסי הפסגה של "שמונה הגדולות" (8 G) - המדינות העשירות והחזקות בעולם. בעייתם העיקרית של מתנגדי הגלובליזציה היא אי-יכולתם להצביע על צעדים קונקרטיים שצריך לנקוט גורם מסוים זה או אחר - ממשלה לאומית או ארגון בינלאומי כמו קרן המטבע העולמית או ארגון הסחר העולמי - כדי לסתור את השפעותיה המזיקות של הגלובליזציה.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.