סיבים אופטיים, סיבים עשויים זכוכית (או בכמה יישומים, חומר פלסטי שקוף), הבנויים באופן כזה שניתן להעביר דרכם אור בהפסד מזערי של אנרגיה. אפשר להעביר בהם מידע במהירות האור, באמצעות פעימות מוצפנות, או לקלוט דרכם תמונות. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החל השימוש בסיבים אופטיים לצרכים רפואיים, וב-1966 הוצע לראשונה השימוש בהם בתקשורת.
הסיב האופטי המקובל בתקשורת עשוי ליבה של זכוכית צורנית "מאולחת" בקוטר 10 עד 100 מיקרון (אלפית המילימטר), מוקפת במעטה של זכוכית טהורה בקוטר 100 עד 300 מיקרון. "אילוח" זכוכית הליבה (בתחמוצות של גרמניום, זרחן או בור) מיועד ליצור הפרש בין מקדמי שבירת האור בין שני סוגי הזכוכית, כך שמקדם השבירה של הליבה גדול מזה של המעטה. הפרש זה אינו גדול (0.5% עד 1% בדרך כלל), אך הוא גורם...
