אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ביטוח לאומי
 חוק חינוך ממלכתי
 חוק ביטוח בריאות ממלכתי
 הפרטה
 מיתון
 הפנתרים השחורים
 מנחם בגין
 ליכוד
 סוציאליזם
 קפיטליזם
 שמחה ארליך
 המהפך הכלכלי
 פרויקט שיקום שכונות
 סוגי מס
 אנתיפאדת אל-אקצא
 בנימין נתניהו
 אבטלה
 מיסוי
 תשלומי העברה
 פנסיה


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 מושגים ואישים בכלכלה


 
 
 

רווחה


Welfare

ישראל כמדינת רווחה: סקירה כללית |  ישראל כמדינת רווחה: נקודות ציון |  מידע נוסף

רווחה, מושג המחליף בתפיסה החברתית של ימינו את מושג הסעד, שיש לו קונוטציה של חלוקת נדבות ולא של מימוש זכויות. מושג הרווחה כולל יצירת מבנה חברתי שבו יהיו התושבים חופשיים מאבטלה, ולא יחששו ממחסור גם אם לא יהיו מועסקים או שכושר עבודתם יוגבל מחמת מחלה או נכות.

 

במדינה הקרויה "מדינת רווחה" רואים את הבטחת רווחתם של כל תושביה כאחריותה של החברה, הבאה לידי ביטוי באמצעות מנגנוני המדינה. נוסף לכך, מיועד הרעיון העומד בבסיס מדינת הרווחה לקדם עקרונות של שוויון הזדמנויות וחלוקה צודקת של משאבים.

 

במדינת רווחה מוטלת מצד אחד על המדינה, חובה לנהל מדיניות השקעות ומדיניות כלכלית שיבטיחו תעסוקה מלאה ככל האפשר לכל תושביה. מן הצד האחר חייבת מדיניות המיסוי והחיסכון באמצעות מנגנוני הביטוח הלאומי להעמיד לרשותה את האמצעים הנדרשים לממן קיום-בכבוד של המובטלים ושל מי שכושר-עבודתם הוגבל.

פעילות המדינה במימוש מטרות אלה מתבטאת במערכת של ביטוח סוציאלי, בפעולה יזומה של הממשל לפיתוח מקורות תעסוקה והבטחת מענקי אבטלה, בפיתוח תוכניות שיכון, בעידודן והרחבתן של אפשרויות חינוך והשכלה ובדאגה מיוחדת לקבוצות החלשות שבאוכלוסייה.

במדינה כזו רואים את המדינה כאחראית להספקת שירותי בריאות ברמה נאותה לכל התושבים, ויש המצרפים לכך גם את החובה לספק להם שירותי חינוך. ולבסוף, מדינת הרווחה נדרשת גם לאפשר קיום ברמה סבירה של כל העובדים שפרשו מעבודתם, ואחת היא אם חסכו לעצמם, או חסכו בשבילם, כספים למטרה זו, או לא.

מדינת הרווחה הביאה להעלאת רמת החיים של אזרחיה, וסייעה להם במצבי משבר. מבקרי מדינת הרווחה טוענים, כי בסלקה את האיום של המחסור ממי שאינו עובד, היא מבטלת את התמריץ לעבודה ומעודדת בטלה על חשבון הכלל. בנוסף, טוענים המתנגדים, מדינת הרווחה הגבירה את מעורבות המדינה בכלכלה, הגדילה את מנגנוני הממשל והביאה להעלאת מסים. לטענתם, המיסוי הגבוה שהמדינה חייבת להטיל, מבטל את התמריץ לעבוד יותר על מנת להשתכר יותר.

המושג "מדינת סעד" הופיע לראשונה במלחמת העולם השנייה במדינות המערב כאמצעי ליצור תחושה של הזדהות עמוקה יותר בתושביהן ותחושה שהניצחון במלחמה מיועד לא רק להסיר את האיום הצבאי כי אם גם להביא להקמת חברה צודקת יותר.

בכינוי "מדינת סעד" למדינה המפרישה אחוז גבוה מתקציבה לתמיכה בנזקקים, משתמשים בעיקר המתנגדים למדיניות זו ורואים בה חלוקת מתנות לאוכלי לחם חסד.

בשם מדינת רווחה משתמשים תומכיה, בטיעון שדאגה ליעדים חברתיים והבטחת רווחה לשכבות רחבות של האוכלוסייה הם מיעדיה החשובים של כל מדינה.

הוויכוח בין מצדדי מדינת הרווחה ומתנגדיה הוא חריף ומקוטב. בפועל, ברוב מדינות המערב קיימים, במידה משתנה, מנגנונים של רווחה. למדינות רווחה מפותחות נחשבות מדינות סקנדינביה - דנמרק, שבדיה ונורבגיה. בישראל מתנהל ויכוח חריף לגבי גובה התשלומים שמעבירה הממשלה לצרכי רווחה (תשלומי העברה)  - כמו קצבאות ילדים, גובה דמי האבטלה וביטוח פנסיה.

 


ישראל כמדינת רווחה: סקירה כללית
מאז הקמתה, נחשבת ישראל למדינת רווחה, בין השאר בזכות מערך חוקים חברתיים שהתקבלו בכנסת עם השנים, כגון: חוק
ביטוח לאומי, חוק חינוך חובה חינם, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וחוק ביטוח סיעוד. חלק נכבד מתקציב הממשלה מוקצה לביטוח סוציאלי, חינוך, בריאות, תעסוקה, דיור וקליטת עולים. כמו כן מופנים משאבים כספיים לשירותי רווחה לאוכלוסיות פגיעות כמו משפחות במשבר, ילדים בסיכון, זקנים בעלי מוגבלויות ונכים. יותר מ-50% מתקציב המדינה (לאחר ניכוי ההוצאה להחזר חובות) מושקע בשירותים חברתיים. סכום זה כפול מההוצאות הביטחוניות, והוא ממומן ברובו על ידי הכנסות המדינה ממיסוי.

 

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חל כרסום במחויבות המדינה לאזרחיה ולאוכלוסיות הפגיעות שבקרבה. דבר זה מתבטא בקיצוצים בהוצאה הממשלתית לשירותים החברתיים. במקביל מתחזקת מגמת הפרטת השירותים החברתיים והעברתם לארגונים לא-ממשלתיים. כמו כן, החקיקה החברתית נבלמה בשנים האחרונות ושונו תקנות הביטוח הלאומי, במטרה לצמצם את ההטבות המובטחות בהן.

 

את השינויים במדיניות הרווחה מובילה גורמים בעלי אידיאולוגיה ניאו-ליברלית, הדוגלים בצמצום מעורבות הממשלה בכלכלה ובחברה ובהפרטת אחריותה להעניק שירותים חברתיים בסיסיים לאזרחי המדינה.  

 

בשנת 2006 קיבל העשירון העליון 28.3% מכלל ההכנסות בישראל. העשירון העליון והעשירון שמתחתיו קיבלו ביחד 44.8% מכלל ההכנסות בישראל. בין 1990 ל-2006 הגדילו שני העשירונים הללו את חלקם מכלל ההכנסות בשיעור מצטבר של 4.5%. שמונת העשירונים הנותרים איבדו מחלקם מכלל ההכנסות.

 


ישראל כמדינת רווחה: נקודות ציון
בנובמבר 1953 העבירה הכנסת את החוק לביטוח לאומי. החוק, שהסדיר את פעילותו של מוסד ביטוח לאומי כתאגיד ממלכתי-ציבורי, נחשב לאחד מאבני היסוד בעיצוב אופייה של מדינת ישראל כמדינת רווחה.  מוסד ביטוח לאומי אחראי על תפעולה של מערכת ביטוח סוציאלי לאזרחי המדינה, שמטרתה העיקרית היא אבטחת רמת קיום מינימלית לכל תושבי המדינה בתקופת פרישתם לגמלאות ובעיתות מצוקה. המוסד מבטח, על פי חוק, את כל תושבי המדינה מפני פגיעה בעבודה, נכות ואבטלה. כמו כן משלם המוסד קצבאות לזקנים, ליולדות, לילדים ולנפגעי פעולות איבה.

 

בשנת 1966 פקד
מיתון קשה את המשק הישראלי, אליו התלוותה עלייה משמעותית במספר המובטלים. בעקבות זאת, הנהיגה ממשלת ישראל קצבת רווחה חדשה - דמי אבטלה. באפריל 1967 החל תשלום דמי אבטלה שמאוחר יותר עוגן בחקיקה.

 

בשנת 1971 הקימה קבוצת צעירים ממוצא צפון אפריקני את תנועת הפנתרים השחורים. מאבק התנועה העלה לתודעה הציבורית את הפערים החברתיים בישראל ואת הקשר שעד היום רבים מאמינים בקיומו, בין מוצא עדתי למצב כלכלי-חברתי.

 

עד לשנת 1977 הייתה ממשלת ישראל מעורבת במידה רבה בפעילות הכלכלית במשק. עם עליית בגין והליכוד לשלטון הוחל בתכנון מדיניות כלכלית חדשה, שנועדה להסיט את המשק הישראלי מן המודל הסוציאליסטי למודל קפיטליסטי-ליברלי. באוקטובר 1977 הודיע שר האוצר דאז, שמחה ארליך, על הנהגת "המהפך הכלכלי" - תוכנית ליברליזציה מקיפה בכלכלה, במטרה מוצהרת להעניק חופש רב יותר למערכות המשק בישראל.

 

אחד מהמיזמים הראשונים של ממשלת בגין היה מיזם שיקום שכונות. מטרת המיזם הייתה מתן פיתרון כולל לאזורי מצוקה ע"י שיקום תשתיות פיסיות בבתים ובמרחב הציבורי, השקעה בחינוך, ברווחה ובארגון קהילתי, הימנעות מפינוי תושבים מבתיהם ושיתופם בקבלת ההחלטות. עד לשנת 2006 הושקעו במיזם כ-10 מיליארד ₪.

 

בתחילת 1985 נמצא המשק הישראלי על סף פשיטת רגל. ביולי 1985 הכינו ראשי האוצר וכלכלנים מהאקדמיה, בראשותו של פרופסור מיכאל ברונו, תוכנית כלכלית מקיפה חדשה. יישומה של התוכנית הכלכלית לייצוב המשק סימן את תחילת עידן הליברליזציה בכלכלת ישראל. התוכנית כללה, בין השאר, קיצוץ משמעותי בתקציב הממשלה, יציאת הממשלה משוקי ההון והכספים והסרת מגבלות על התיווך הפיננסי, ניתוק חלקי בין השכר למדד המחירים לצרכן (קרי, שחיקת מנגנון תוספת היוקר) והחלטה עקרונית על מדיניות הפרטה של חברות בבעלות ממשלתית.

 

בינואר 1992 פרסם המוסד לביטוח לאומי את הדו"ח השנתי שלו על מצב העוני. ממצאי הדו"ח, שהיו חמורים מאי פעם, דיברו על 537,000 ישראלים החיים מתחת לקו העוני (משתנה המחושב ביחס לרמת השכר במשק). הממצאים דירגו את ישראל כמדינה בעלת הפערים החברתיים הגדולים ביותר בקרב המדינות המפותחות. אצבע מאשימה הופנתה כנגד מדיניותה הכלכלית של ממשלת הליכוד.

 

ביוני 1992, נערכו הבחירות לכנסת ה-13 בצומת דרכים בתולדות המדינה. העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים (בריה"מ לשעבר), לצד התסכול הגובר מנתוני העוני והקיפאון המדיני, הביאו לניצחונה של מפלגת העבודה ולהקמת ממשלה בראשות יצחק רבין. הממשלה ביצעה רפורמה מקיפה במערכת החינוך ונקטה במדיניות רווחה שהגדילה את הקצבאות למעוטי היכולת.

 

ביוני 1994 עבר בכנסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק חייב כל אזרח להיות מבוטח באחת מקופות החולים. החוק קידם רבות את מדיניות הרווחה של מדינת ישראל וקבע רף בסיסי של שירותי בריאות שאותם זכאי כל אזרח לקבל, אם הוא יכול להרשותם לעצמו ואם לאו. עד להעברת החוק בכנסת, מאות אלפי אזרחים (בעיקר מן העשירונים התחתונים) לא השתייכו לקופת חולים כלשהי ולכן לא היו זכאים לטיפול רפואי מסובסד.

 

בשנת 1996 נכנס "חוק חברות כוח האדם" לספר החוקים. החוק נועד להסדיר את מעמדם של עובדי הקבלן בישראל. עם היחלשותה של הסתדרות העובדים, עלה משמעותית מספר עובדי הקבלן בישראל והחלה להישמע ביקורת על תנאי העסקתם ועל שלילת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם. במשך 12 שנים הגבילו ממשלות ישראל סעיפים מסוימים בחוק, ורק בינואר 2008 הוא נכנס לתוקף במלואו.

 

במשך שנים רבות ניטש ויכוח ציבורי סוער בדבר הטלת מס רווחי הון (מס ישיר על רווחים שמקורם במכירת נכסים – בד"כ ניירות ערך הנסחרים בבורסה) בישראל, בין ארגונים חברתיים שתמכו בהקטנת אי השוויון בחברה, לבין גורמים במגזר העסקי שחששו מבריחת משקיעים מהבורסה. לבסוף, בצל המיתון שפקד את ישראל בשנת 2002, אישרה הממשלה את הטלת המס שנכנס לתוקפו בינואר 2003.

 

בעקבות המיתון המתמשך בתקופת אנתיפאדת אל-אקצא, החליטה הממשלה ביוזמתו של שר האוצר, בנימין נתניהו, על שורה של קיצוצים בתקציב המדינה. הקיצוצים פגעו באוכלוסיות שהסתמכו על קצבאות לקיומן, כמו קשישים, נכים, חולים ומשפחות חד-הוריות. ב-27 במאי 2003 ארגן יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, את ההפגנה החברתית הגדולה בתולדות המדינה. כ-55 אלף הפגינו בירושלים מול משרד האוצר. כ-20 אלף חרדים הפגינו בכיכר השבת נגד הקיצוץ בקצבאות הילדים.

 


מידע נוסף

 

החלום האמריקני ושברו - המשבר הכלכלי מוכיח כי כוחות השוק אינם אחראים דיים כדי שנפקיד בידיהם את גורלנו ללא פיקוח הולם. מאמר באתר ynet.

למאמר המלא - לחצו כאן.

 

דו"ח: רמת החיים עלתה, העניים נשארו עניים - דו"ח העוני שפירסם המוסד לביטוח לאומי מצביע על יציבות במדדי העוני באוכלוסייה, חרף העלייה ברמת החיים, במספר המועסקים ובשכר הריאלי. החוקרים הופתעו לגלות עלייה בלתי צפויה של 2% במדדי העוני של הקשישים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

מרכז טאוב: ההשקעה ברווחה אינה מקטינה את הצמיחה - חוקרי מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית הציגו היום בכנס בירושלים את המלצותיהם לתקציב 2008, ואמרו כי אין די במדיניות כלכלית מעודדת צמיחה כדי להקטין אתה עוני ואת אי השיוויון באוכלוסיה, אלא יש להשקיע אמצעים ממוקדים ישירות בשכבות החלשות. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as26-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©