סינטולוגיה

עקרונותיה התפתחו מחיבורו של ל. רון הבארד (1911 - 1986, מייסד הסינטולוגיה) בשם "דיאנטיקה" שהיה במשך זמן רב ברשימת רבי המכר בארה"ב. בספר פיתח הבארד רעיונות בדבר הדרך שבה יכול בן אדם להשתחרר מגורמים נפשיים המונעים ממנו ללמוד, להתפתח ולהגיע למידה מעמיקה של הבנת העולם ובריאות נפשית טובה יותר.

על פי עקרונות הסינטולוגיה כל חוויה משתמרת בזיכרונו של האדם, אך חוויות כואבות משתמרות באופן שאינו נגיש לאינטלקט ולהיגיון ועלולות להוליד התנהגות בלתי הגיונית ובלתי רצויה מאוחר יותר. טיפול על פי עקרונות הסינטולוגיה כולל התעמתות בפיקוח עם אותן חוויות כואבות ו "ניקויין" מן הזיכרון. אופיו הספציפי של הטיפול עורר, ועדיין מעורר, מחלוקת רבה. המתנגדים לו מסבים את תשומת הלב להיבטים האלימים הכרוכים ב"ניקוי" הזיכרון. פרקטיקות טיפול סיינטולוגי נוקשות במיוחד נאסרו בארה"ב.

תומכי הסיינטולוגיה מדגישים את ההיבטים החיוביים של הטיפול, ואת האופן שבו הוא מסייע, ללא כל פרקטיקה אלימה, להתנהלותו של האדם. מעבר לטכניקות טיפול מכילה הסינטולגיה מערכת שלמה של עקרונות ואמונות הנוגעות לנפש האדם והתנהלות היקום.

"כנסיית הסינטולוגיה" יוסדה באופן רשמי בארה"ב בשנת 1954. בשנים לאחר מכן הפכה לארגון בינלאומי (כולל סניף בישראל). במקביל לגידול במספר המאמינים (ביניהם כמה ידוענים אמריקאים) הפכה כנסיית הסינטלוגיה יעד לביקורת חריפה הן בנוגע לבסיס המדעי לכאורה של עקרונותיה, ובמיוחד בנוגע לדרישות הכספיות שמציג הארגון לחברים בו.

מאז הקמתה נתון מעמדה של כנסיית הסינטולוגיה במחלוקת ודיון ציבורי. בעוד חבריה רואים בה דת חדשה ולגיטימית, מתנגדיה רואים בה כת נצלנית שמטרתה העיקרית היא הבאת רווחים כלכליים למייסדיה.

בישראל אסר משרד החינוך את פעילות הסינטולוגיה בתחומי מוסדות החינוך.