אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


פלסטינים מפגינים. המחלוקת על ריבונות הר הבית
פלסטינים מפגינים. המחלוקת על ריבונות הר הבית צילום: גיל יוחנן
 
ומהצד השני נאמני הר הבית הנאבקים גם הם על ריבונות המקום
ומהצד השני נאמני הר הבית הנאבקים גם הם על ריבונות המקום צילום: גיל יוחנן
 
הר הבית. מחלוקת על ריבוניותו
הר הבית. מחלוקת על ריבוניותו צילום: גבי מנשה
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 דמוקרטיה
 ז'ן-ז'ק רוסו


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 חוק ומשפט


 
 
 

ריבונות


Sovereignty

ריבונות, מושג במשפט הבינלאומי ובמדע המדינה המציין את מהותה ואת עצמאותה של המדינה המודרנית, שאינה כפופה לשום כוח חיצוני או פנימי אלא, לעיתים, לאזרחיה שלה, כשהם מהווים את מקור הריבונות.

מקורו של המונח ריבונות-סוברניות, באיטליה של המאה ה-16. פירוש המילה Sovrano הוא עליון. את ראשית השימוש במושג הריבונות במחשבה המדינית מקובל לקשור עם משנתו של הפילוסוף והמשפטן הצרפתי ז'אן בודין, אשר דן במונח בחיבורו "שישה ספרים על הקהילייה" משנת 1576. על פי בודין, הריבונות מתקיימת, במוסד חברתי שאינו שואב את סמכותו מכל מקור אחר, סמכותו מקורה בו עצמו, וכפועל יוצא אינו כפוף למוסדות אחרים. בודין דגל בגישה האבסולוטית בהתייחס לריבונות ולפיה לשליט נתונה הריבונות והוא מקור החוק והסמכות. במאה ה-18, עם תחילת התגבשותה של המחשבה הדמוקרטית יחסו הוגי דעות שונים, ובינהם ז'אן ז'אק רוסו, את הריבונות ומקורה לעם.

כיום מבטא המושג ריבונות את זכותה הבלעדית של המדינה על שטח קרקע מסוים, את הפעלת השיפוט והחוקים שלה על כל תושבי אותו שטח, ואת היכולת שיש בידה להרשות או לאסור כניסת בני-אדם וסחורות לשטח זה; את זכותה לחופש מהתערבות של כל מדינה אחרת או גורם מדיני אחר בענייניה הפנימיים ובסדרי השלטון והמשפט שלה; את חובתה לדאוג לשלומם ורווחתם של כל התושבים בשטחים המסורים לריבונותה, בין שהן אזרחים, בין שהם אזרחים זרים או בני-אדם הנמצאים תחת כיבוש.

לריבונות סמלים מוכרים: דגל, הימנון, בולים, דרכון ועוד, אבל אף שרבים רואים בהם את ביטוי הריבונות, אין הם אלא סמליה החיצוניים בלבד.

מדינה רשאית לוותר על זכותה להשתמש בריבונות בתחום מסוים או בכמה תחומים, אבל אם ויתרה, מרצונה או בלחצם של כוחות שאינה יכולה לעמוד בפניהם, על כל הצדדים של הריבונות - היא אינה יכולה להיחשב כמדינה ריבונית. לעומת זאת, הזכות לוותר מרצון על שטח שריבונות חלה עליו היא ממהותה של הריבונות.

קיומה של ריבונות במבחינת המשפט הבינלאומי תלוי בשני גורמים: א. שהמדינה אכן שולטת ומסוגלת להפעיל את ריבונותה בשטח שעליו היא טוענת לריבונות; ב. שמדינות אחרות מכירות בזכותה לריבונות. זכותו של עם להשיג ריבונות על ארצו מעוגנת בזכות להגדרה עצמית.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
רכילות
וידאו
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
אינדקס
לאישה
לימודים
דרושים
ynet-shops
ynettours
vod חינם
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אנציקלופדיה ynet אנציקלופדיה כללית ועדכנית בת אלפי ערכים מכל תחומי הידע: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והמדעים המדויקים, מדעי כדור הארץ טכנולוגיה תרבות היסטוריה שפה ותקשורת אמנויות, חינוך יהדות ספורט חוק ומשפט, גיאוגרפיה ספרות אינציקלופדיה
אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
לאתר הסלולרי
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
כולסטרול
כלכליסט
בלייזר
Go
מנטה
משחקים
mynet
מפות
מוסכים
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
מחירון דירות
רכב חדש
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים להורדה
עברית.evrit
מחירון שיפוצים
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותRealCommerce - ניהול תוכןTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"ם
as16-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©