דיודה, התקן חשמלי שנודע לו תפקיד חשוב בהתפתחות האלקטרוניקה. הדיודה המקורית, שאותה המציא סר אמברוז פלמינג ב-1904, ואח"כ שכלל אותה לי דה פורסט ב-1907, היתה שפופרת ריק ובה קתודה מחוממת ואנודה קרה. הקתודה מצופה בחומר נוח לפליטת אלקטרונים, ואילו האנודה יכולה לקבל מתח חיובי או שלילי. אם קיבלה האנודה מתח חיובי, זורמים אליה אלקטרונים מהקתודה, וממשיכים בדרכם במעגל חיצוני כלשהו. אך אם מתח האנודה שלילי, אין זרימת אלקטרונים אליה. לפיכך, הדיודה משמשת כמיישרת זרם: רכיב במעגל המאפשר את מעברו של זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד.
שיפורו של דה פורסט התבטא בהפיכת הדיודה לטריודה: סריג מתכתי שהוצב בין הקתודה והאנודה, וקיבל פוטנציאל חשמלי. סריג זה, בהתאם למתח שניתן לו, עשוי להגביר או להחליש את זרימת...
