בית אלפא, קיבוץ למרגלות הגלבוע,
במזרח עמק חרוד,
כ־5 ק"מ ממערב לבית שאן;
הקיבוץ הראשון של תנועת השומר הצעיר
בארץ. שמו, לפי שמה של ח'ירבת בית אלפ'א הערבית.
המקום היה מיושב בתקופה הביזנטית
(מאה ה-6). בית כנסת מאותה התקופה חרב, כנראה, ברעידת אדמה בסוף המאה להקמתו, ונחשף באקראי בשנת 1928 בעת חפירת תעלה. האתר נחפר בשנת 1929 ע"י משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות הארכיאולוג אליעזר סוקניק,
והממצאים, בהם רצפת פסיפס
יחודית, עוררו ענין רב.

בתי הקיבוץ והר הגלבוע (צילום: דוד עינב)
הקיבוץ הוקם על אדמת קק"ל
ובסיוע "קרן היסוד".
מייסדיו, חברי גדוד השומר הצעיר א', חברי קבוצת ביתניה עלית, וחברים יחידים שעלו ארצה במסגרת העלייה השלישית. ראשיתו בשנת 1921 בחווה ליד קבוץ יגור,
משם עבר ליד תל חנן וכעבור שנה עבר למקומו הקבוע.
| בית אלפא |  |
|
| שם ישוב: |
בית אלפא |
| סוג ישוב: |
קיבוץ |
| שנת ייסוד: |
1922 |
| |
|
| נ"צ |
36/37284.36004 |
| רום: |
90- מ' |
| |
|
| רשות: |
מועצה אזורית גלבוע |
| מחוז: |
הצפון |
| נפה: |
יזרעאל |
| איזור טבעי: |
עמק חרוד |
| |
|
| אוכלוסייה (2005; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): |
650 (-) |
| דמוגרפיה: |
יהודי |
חרף תנאי המחייה הקשים בשנים הראשונות (בתחילה גרו החברים באהלים), הקדישו חברי הקיבוץ מאמץ רב להקמת תשתית חקלאית ולביסוס כלכלי. ביצות יובשו באמצעות תעלות ניקוז והאדמה הוכשרה לעיבוד.
במאורעות הדמים
(1929) הותקף הקיבוץ בידי פורעים ערבים מבית שאן הסמוכה. הילדים וחלק מהנשים פונו למקום מבטחים, וחברי הקיבוץ, בסיועה של כיתת חיילים בריטיים הדפו את ההתקפה. בעת המרד הערבי
(1936 - 1939) שימש הקיבוץ נקודת יציאה למקימי ישובי "חומה ומגדל"
באזורו. לפני קום המדינה היה בו בסיס של ה"הגנה"
ובמלחמת השחרור
הותקף והופגז על ידי הערבים.

בריכת הקיבוץ (צילום: דוד עינב)
בשנת 1933 הצטרפה לקיבוץ קבוצת עולים נוספת מפולין. בעקבות פילוג רעיוני בין חבריו (1940), נערכו חלופי חברים בינו לבין קיבוץ רמת יוחנן, כאשר 60 מחברי בית אלפא שתמכו במפא"י
עברו לרמת יוחנן, ואילו 120 חברי השומר הצעיר מרמת יוחנן עברו לבית אלפא. בסוף שנת 1943 הצטרפו לקיבוץ קבוצות חלוצים נוספות שסייעו לפיתוחו ולביסוסו של הקיבוץ.
בקיבוץ בית אלפא כ-650 תושבים (נכון לשנת 2005), המוצאים פרנסתם בתעשייה (מפעל נגררים, מחצבות אבן ובזלת, מפעל תרמוסטטים), בחקלאות (מדגה, רפת, גידולי שדה), אירוח כפרי ועוד.