אבן השתייה, סלע הממוקם במרכז הר הבית ואתר
בעל קדושה דתית ביהדות
ובאסלאם.
למן שלהי המאה ה-7 ניצב מעל הסלע מבנה כיפת הסלע
(המכונה בטעות מסגד עומר).
על פי המסורת היהודית, בתקופת המקרא הונח במקום זה ארון הברית
ובימי בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ניצב במקום קודש הקודשים
(כינויו של המקום הפנימי והקדוש ביותר בבית המקדש
שבו היה מוחזק ארון הברית). עוד מוסיפה המסורת היהודית כי על סלע זה אירע סיפור עקדת יצחק.
באגדה התלמודית אבן השתייה נמצאת במרכז העולם ועליה הושתת העולם כולו. על פי המסורת המוסלמית, היה הנביא מוחמד מתפלל
במקום בצוותא עם נביאים קדמוניים, דוגמת שלמה המלך
ואליהו הנביא,
ומסלע זה עלה מוחמד לשמיים. מסורת מוסלמית אחרת מספרת כי באחרית הימים תגיע האבן השחורה, הכעבה, ממכה
שבסעודיה ותתחבר עם אבן השתייה בהר הבית כחתן וכלה.
מראה אבן השתייה כיום שונה מאשר בתקופת המקרא ובימי בית המקדש, בין היתר בשל שינויים מלאכותיים שאירעו בהר הבית לאורך השנים; על כן, אין ודאות כי מדובר באותה אבן קדמונית המתוארת במסורות הדתיות. מתחת לאבן השתייה מצויה מערה קטנה ובה גומחות תפילה (מחראב) של המוסלמים. יש הטוענים כי עמוק מתחת למערה זו טמונים אוצרות בית המקדש.