סול בלו

בלו נולד בלשיין, עיירה קטנה ליד מונטריאול שבקנדה, בן למשפחת מהגרים שהגיעו מרוסיה בשנת 1913. בשנות חייו הראשונות גדל בשכונת עוני שאיכלסה מהגרים מלאומים שונים. למרות שהיתה זו סביבה אלימה ותנאי החיים בה היו קשים, סיפר בלו בזכרונותיו כיצד נהגה המשפחה להתייחס בהומור לכל סיטואציה, גם אם היתה זו תובענית במיוחד. בגיל שמונה חלה בשחפת ובמשך חודשים ארוכים אושפז בבית חולים.

בהיותו בן תשע, עברה המשפחה להתגורר בשיקגו, עיר ששימשה זירת התרחשות מרכזית ברבים מסיפוריו העתידיים.

בעוד שאביו ואחיו חלמו להשתלב בעולם העסקים, הוא עצמו ידע כבר מילדות כי ברצונו להיות סופר. שאיפה זו לא זכתה להערכה רבה מצד האב והוא ראה בשיגעון הכתיבה עניין רכרוכי שאינו יאה לגבר. מותה של האם, כאשר היה בלו בן 17, השפיע עליו עמוקות. החיים אחרי לכתה מעולם לא שבו להיות כשהיו, כך הודה כעבור שנים.

עם סיום לימודיו התיכוניים המשיך בלו ללימודים אקדמיים באוניברסיטת שיקגו, שם למד אנתרופולוגיה. תקופה מסוימת שירת בצי הסוחר ובמהלכה שקד על כתיבת ספרו הראשון "האיש התלוי" (1944). ספר זה, כמו גם ספרו הבא - "הקורבן" (1947), התאפיין באווירה קפקאית דחוסה, בדומה לספרים האקסיסטנציאליסטיים שחוברו אז באירופה; כך נתן למצבו האישי של הגיבור משמעות קיומית הקשורה למצבו של האדם בעולם המודרני.

בשנת 1953 פירסם את אחת מהנודעות שביצירותיו – "הרפתקאות אוגי מרץ'", רומן פיקרסקי המגולל את עלילותיו של ילד יהודי משיקגו בתקופת השפל הכלכלי בארה"ב. כתיבתו של בלו נחשבה חדשנית ויוצאת דופן לתקופתה. במקום הנימה התמציתית והגברית נוסח המינגווי, הוא יצר סגנון חופשי ומתפרע שהתכתב מצד אחד עם יצירות מרכזיות בספרות ובפילוסופיה של התרבות האירופית, ומצד שני, הצטיין בצבעוניות עממית, בהומור משולח ובחדוות הסיפור לשמו, לפי מיטב המסורת של המעשיות היהודיות. "הרפתקאות אוגי מרץ'" הקנה לבלו מעמד של אחד מטובי הכותבים בארה"ב. כמו רבים מספריו הבאים, הפך הרומן לרב מכר ותורגם גם לשפות זרות.

חייו של בלו היו סוערים. היו לו חמש נשים, מהן נולדו לו שלושה בנים ועוד בת, נעמי, אשר נולדה בהיותו בן 84. כמו-כן, הוא ניהל קשרים מסועפים עם סופרים ואנשי תרבות ברחבי העולם.

בלו נחשב לאחד הבולטים והמוערכים מבין הסופרים היהודיים שבלטו בדור שאחרי מלחמת העולם השנייה. הגיבורים שמילאו את ספריו היו, בין השאר, גאונים יהודים, מהגרים ונפגעי התרבות המודרנית. דרך עיניהם של אלו הנציח את רוח המאה ה-20 ומאורעותיה.

בשנת 1976 זכה בלו בשניים מהפרסים היוקרתיים ביותר בעולם: פרס נובל לספרות ופרס פוליצר לספרות.

מבין יצירותיו החשובות ניתן לציין גם את "תפוס את היום" (1956), שעניינו באתגר של מוסר אנושי ובדידותו של הקשיש; "הנדרסון מלך הגשם" (1959), סיפור בעל גוון קומי שנופו האפריקני האגדי למחצה מסמל את המתרחש במוח האדם המחפש את האמת, ו"הרצוג" (1964) שגיבורו הוא אינטלקטואל יהודי מתוחכם ומתוסכל, הנקרע בין עולמו הפנימי על כל רעיונותיו, רגשותיו וערכיו לבין העולם החיצון המודרני המתנער מאותם ערכים.

בלו המשיך ליצור גם בשנים האחרונות לחייו. "רוולסטין" (2000), ספרו האחרון, מגולל את סיפור ידידותם רבת התהפוכות של שני אינטלקטואלים קשישים. למעשה זהו סיפור המבוסס על חברותו של בלו עם אלן בלום, מרצה אמריקאי ידוע, מהאינטלקטואלים היהודים השמרנים של החברה האמריקנית.

עוד מיצירותיו: "כוכב הלכת של מר סמלר" (1970), "זכרונות מוסבי וסיפורים אחרים" (1968) ו"דצמבר של הדיקן" (1983). כמו כן ערך בלו מבחר סיפורים ביידיש שראו אור ב-1963. ב-1976 ביקר בירושלים , ובעקבות חוויותיו והתרשמויותיו כתב את "לירושלים וחזרה".

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן