רכבת העמק

רכבת העמק, שפעלה במשך 44 שנים, עברה בין חיפה לדמשק והיתה אמצעי התחבורה העיקרי בצפון ארץ ישראל בימי השלטון העות'מני והמנדט הבריטי, וגורם פיתוח חשוב עבור הישובים בעמק יזרעאל, עמק הירדן ועמק בית שאן.

ליד תחנת הרכבת תל שמם (כפר יהושע). באדיבות ביתמונה

מיזם הקמת המסילה הוטל על מהנדס הרכבות הגרמני אוגוסט מייסנר. בין השנים 1900 - 1908 עמלו כ- 10,000 חיילים טורקיים על הנחת 1,463 ק"מ של המסילה החיג'אזית. בשנת 1908 הופסקה בניית המסילה בשל מהפכת "הטורקים הצעירים" בטורקיה. קטע המסילה האחרון בין מדינה למכה לא הושלם ותחנתה הסופית של הרכבת נקבעה במדינה.

בין השנים 1903 - 1905 נבנתה השלוחה הארץ ישראלית של המסילה החיג'אזית. מסילת רכבת העמק, בת 161 הק"מ, ראשיתה בחיפה, סופה בדרעא שבסוריה והיא עברה דרך צמח, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. בשנת 1912 החלה בניית המסילה המחברת  את ירושלים דרך עפולה עם רשת מסילות העמק, אך כשפרצה מלחמת העולם הראשונה שונה מסלול המסילה לטובת צרכי הצבא העות'מני, והמסילה הוטתה לטול כרם ומשם לבאר שבע ולעוג'ה אל חפיר, היא ניצנה של היום.

 באוקטובר 1905 יצאה מתחנת חיפה רכבת העמק לדרכה הראשונה.  

הרכבת מגיעה לתחנת עפולה. באדיבות ביתמונה

עם חנוכתה בשנת 1905 הפכה רכבת העמק לעורק התחבורה העיקרי באזור חיפה, עמק יזרעאל, עמק הירדן ועמק בית שאן. קו השירות פעל כסדרו פעם אחת ביום, אך בתקופת החג' תוגברה תנועת הרכבות ומחיפה יצאו שש רכבות מדי יום.

לאורך המסילה נבנו שבע תחנות, ומאוחר יותר נוספו להן תחנות רבות נוספות ששירתו הן את האוכלוסייה היהודית והן את האוכלוסייה הערבית.

הידועות שבתחנות: תחנת עפולה, תחנת כפר יהושע, תחנת צמח ותחנת עין חרוד. תחנת גשר- נהריים, ששכנה 246 מ' מתחת לפני הים, היתה לתחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם. מיקומן של התחנות והמרחק ביניהן נקבע בהתאם לקיבולת המים של הקטר, שפעל באמצעות מנוע קיטור.

בין מרחביה לגבע הרכבת "צוללת" מתחת לגובה פני הים. באדיבות ביתמונה

מכיוון שהמסילה הייתה צרה במיוחד (כ- 105 ס"מ), והקטר פעל על כוח קיטור הייתה נסיעתה של רכבת העמק איטית במיוחד, ועמדה על מהירות ממוצעת של 25 קמ"ש. במהלך השנים התקצר משך הנסיעה ברכבת הודות לשיפורים טכנולוגיים שנערכו בקטר ובמסילה.

פעילותה של רכבת העמק הופסקה בראשית מלחמת העצמאות, במרס שנת 1948 בשל מבצע פיצוץ מסילות ברזל על ידי  כוחות ההגנה במטרה לסכל את השימוש במסילה על ידי צבאות ערב. חודשיים מאוחר יותר פוצץ גם גשר הרכבת הסמוך לקיבוץ גשר. לאחר המלחמה חודשה פעילות הרכבת באופן חלקי ומועט ביותר, בקו שבין חיפה לכפר יהושע ועפולה בלבד, ושימשה בעיקר לשם הסעת תלמידים. בשנת 1952 הושבתה פעילות הרכבת כליל.

בין תוכניותיה העתידיות של רכבת ישראל ישנה גם תוכנית לפתיחה מחודשת של קו רכבת העמק, בתוואי שיעבור בין חיפה לבית שאן.

בניית מסילת רכבת העמק השפיעה השפעה עמוקה הן על ערי הצפון והן על הקיבוצים והמושבים באזור. בעת הקמת המסילה לא היו ישובים יהודים במסלולה, האזור היה שומם ברובו והביצות בו רבות. ברבות הימים נבנו ישובים יהודים רבים לאורך המסילה: בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ובבקעת בית שאן, והאזור הפך לחקלאי ומשגשג. באמצעות הרכבת הובלו צינורות ניקוז לייבוש הביצות, חומרי בניין לבניית ישובים חדשים (ובהם ישובי חומה ומגדל) וכן תוצרת חקלאית של הישובים ששווקה בערים ובריכוזי אוכלוסייה אחרים. כמו כן סייעה בניית הרכבת להתפתחותם המואצת של חיפה ושל נמל חיפה, שהפך למעבר ימי חשוב לנוסעים וסחורות.