בקע סורי-אפריקני

הבקע הסורי-אפריקני. להגדלה - לחצו על המפה

המערכת נוצרה לפני כ-25 מיליון שנה (תקופת המיוקן) כתוצאה מתזוזה אופקית במקביל של שני לוחות טקטוניים, הלוח האפריקני והלוח האירו-אסייתי. בדיקות גיאולוגיות של סלעים ותצורות נוף באזורים שונים לאורך צדי הבקע הצביעו על תזוזה של למעלה מ-100 ק"מ של הגוש המזרחי. בשולי הבקע מתנשאים הרים גבוהים, בהם קילימנג'רו (5,895 מ'), הגבוה שבהרי אפריקה, ושרשרת הרי רובנזורי בגבול אוגנדה וה רפובליקה הדמוקרטית קונגו (5,109 מ'). מקצת ההרים שבשולי הבקע הם הרי געש, בהם כאלו שעדיין פעילים.

תנועת הלוחות נמשכת בקצב של ס"מ אחד בממוצע מדי שנה, וכתוצאה מכך מספר אזורים לאורך הבקע (ושברים המתפצלים ממנו) מועדים לרעשי אדמה חזקים, בהם גם ישראל - ממוצע של רעש אדמה גדול בכל  100 - 150  שנה. רעשי אדמה עיקריים פקדו את אזור ישראל בשנים 1927, 1837, 1759, 1033, 749, 363 ו-31 לפנה"ס.

בקעת ים המלח אחד מתוצריו של הבקע, הינה המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (כ-400 מ' מתחת לפני הים).