אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


רכס כורכר
רכס כורכר צילום: גילי סופר
 
עקבות של בעלי חיים
עקבות של בעלי חיים צילום: גילי סופר
 
עתיקות תל אשדוד
עתיקות תל אשדוד צילום: פריץ כהן, לע"מ
 
חוף ניצנים
חוף ניצנים צילום: דני סלומון
 
ארכובית ארצישראלית בחולות ניצנים
ארכובית ארצישראלית בחולות ניצנים צילום: שי רוזנצוויג
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 שקמה
 אשל
 שיטה
 איקליפטוס
 דקליים
 רימון
 תאנה
 זית
 שקד
 רותם
 נר הלילה
 חבצלת
 עדעד
 קיפוד מצוי
 צבוע
 קרקל
 דרבן
 ירבועיים
 גרביל
 תן
 שועל
 עפרוניים
 בולבוליים
 שלדגיים
 סיקסק
 תנשמת
 חוגלה
 חרדוניים
 חומטיים
 כוח
 נחשים
 צבים יבשתיים
 צבים ימיים
 עקרב
 סרטנים
 מלחמת העצמאות
 סכר אסואן
 עלייה
 בית משפט גבוה לצדק
 תוכנית ההתנתקות
 באר טוביה
 שלום שמחון
 היסטוריה של ארץ ישראל (1)
 ערבים
 חול
 מישור החוף
 סלע
 אתיופיה
 נילוס
 הים התיכון
 אשדוד
 אשקלון
 כורכר


תחומים קשורים
 גיאוגרפיה
 מקומות בישראל
 סביבה ואקולוגיה


 
 
 

חולות ניצנים


Nitzanim Dunes

צומח ובעלי חיים בחולות ניצנים |  הפגיעה הסביבתית בחולות ניצנים |  תכנית ניצנים |  אתרים ארכיאולוגיים בחולות ניצנים

חולות ניצנים, אזור חולות ושמורת טבע במישור החוף הדרומי, המהווה שריד אחרון לשטחי הדיונות הגדולים שכיסו בעבר את כל רצועת החוף של ארץ ישראל.

 

חדירת החולות אל ארץ ישראל החלה ככל הנראה במהלך המאה השמינית לספירה, ומקורה בבלייה של סלעי יסוד בהרי אתיופיה. חול זה התנקז על ידי נהר הנילוס הכחול, ממנו אל הנילוס הלבן ומשם אל הים התיכון ואל חופיו. מאז קום מדינת ישראל הצטמצם מאוד שטח החולות בשל התפתחותן של ערי דרום מישור החוף, בעיקר אשדוד ואשקלון, וכן בשל כרייה חוקית ולא חוקית של חומרי גלם לבנייה.

 

חולות ניצנים (צילום: דורון שפר)

 

אזור החולות, העומד כיום על שטח של כ- 14,000 דונם, מורכב משני רכסי כורכר עיקריים שכיוונם צפון-מזרח ודרום-מערב, העוקבים אחר קו החוף. תחום זה גובל מדרום בכביש המוביל לחוף ניצנים, מצפון בגבולה הדרומי של אשדוד, ממזרח בשטחים חקלאיים וממערב בים התיכון. אזור החולות כולל בתוכו דיונות, שטחי חולות נודדים, חופים, שרידי בוסתנים, חורשות ואתרי פריחה.

 

בצפון אזור החולות משתרעת שמורת ניצנים על פני שטח של 7,650 דונם, בתחום שבין אזור חוף זיקים מצפון, הכביש המוביל לחוף ניצנים מדרום, נחל שקמה במזרח והים התיכון במערב.

 


צומח ובעלי חיים בחולות ניצנים

אזור חולות ניצנים מהווה מקום מפגש בין מיני צמחים ובעלי חיים המותאמים לתנאי אקלים מדברי, לבין צמחים ובעלי חיים המותאמים לתנאי אקלים ים תיכוני. מפגש זה, לצד ניתוק גיאוגרפי ממרכזי התפוצה של אותם צמחים ובעלי חיים, הביא להתפתחותם של מינים ואוכלוסיות חדשים, שהם ייחודיים לאזור זה.

 

צמחיית האזור (צילום: גילי סופר)

 

עולם הצומח באזור החולות מגוון, וניתן למצוא בו עצים כגון פיקוס השקמה, עצי אשל (אותם שתלו הבריטים על מנת לעצור את תהליכי הבלייה של החוף), שיטה מכחילה, שיטה מלבינה, איקליפטוס וכן שרידי בוסתנים שהתקיימו באזור עד שנת 1948, הכוללים עצי דקל, רימון, תאנה, זית ושקד. כמו כן ניתן למצוא באזור צמחים כגון רותם המדבר, נר הלילה, חבצלת החוף ומיני עדעד.

 

כמו עולם הצומח, גם עולם החי באזור החולות כולל בתוכו מגוון גדול של בעלי חיים כגון הקיפוד המצוי, הצבוע המפוספס, הקרקל, הדרבן, הירבוע המצוי, גרביל החולות, התן וה שועל; עופות כגון: עפרוני מצויץ, בולבול, לבן החזה, הבז המצוי, הסיקסק, התנשמת והחוגלה; וזוחלים כגון: חרדון החולות, חומט מנומר, קמטן, כח אפור, נחש חולות, צב יבשה, צב ים (חום וירוק), עקרבים וסרטנים.

 

שבלולים נחים על צמח הלענה (צילום: שי רוזנצוויג)

 


הפגיעה הסביבתית בחולות ניצנים
מאז קום המדינה הצטמצם מאוד שטח החולות: כיום נותרו רק כמחצית משטחי החולות שהיו בראשית המאה ה-20, והחולות מוסיפים ומתמעטים. הצמצום בשטח החולות מתרחש בשל שורה של גורמים: שינויים בתנאי ייצוב החולות; התפתחותן של ערי דרום מישור החוף, בעיקר אשדוד ואשקלון; וכרייה חוקית ולא חוקית של חומרי גלם לבנייה.

 

אזור החולות מכוסה בשדות חול במצבי ייצוב שונים: חולות נודדים, חולות מיוצבים למחצה וחולות מיוצבים. הצמחייה היא הגורם המשפיע ביותר על מידת ייצוב החול: ככל ששיעור הכיסוי הצמחי של הדיונה רב יותר, כך תהיה הדיונה מיוצבת יותר. גורמים רבים משפיעים על מידת הכיסוי הצמחי, אך הגורם האנושי הוא בעל ההשפעה המכרעת ביותר: בראשית המאה ה-20 היה אזור החולות חשוף מצומח למעט השקעים, בהם עיבדו תושבי הכפרים הערביים שבסביבה את שדותיהם. ביתר השטח רעו את עדריהם, על כן הכסות הצמחית הייתה מועטה והחולות היו במצב ייצוב נודד. לאחר מלחמת העצמאות עזבו תושבי הכפרים הערביים את האזור, הפעילות האנושית במקום פסקה והצמחייה באזור רבתה והתבססה. כיום חלקים גדולים מהשטח מכוסים צמחייה, שטחים רבים אחרים מצויים בשלבים שונים כיסוי ונוף הדיונות הולך ומתמעט.

 

על פי הדעה הרווחת בקרב חוקרים, בנייתו של סכר אסואן במצרים שהביאה לעצירת סחף הנילוס, גרמה לנסיגת קו החוף בחופי ישראל ולהתמעטות היקף החולות הנודדים.

 

התפתחותן של ערי דרום מישור החוף, בעיקר אשקלון ואשדוד, פגע אף הוא בדיונות. התפתחות זו, שנגסה בשטחים נרחבים משטח החולות, התרחשה בשתי תקופות עיקריות: לאחר גל העלייה הגדול של שנות ה- 50, ולאחר גל העלייה הגדול של שנות ה- 90. תכניות עתידיות להתרחבות הערים מאיימות על כ- 45% משטח החולות שנותרו כיום.

 

גורם נוסף הפוגע בנוף הדיונות הוא כרייה חוקית ולא חוקית של חומרי גלם לבנייה משטח החולות. כרייה זו גורעת משטח החולות וכן פוגעת בטופוגרפיה של השטח.

 

הפגנה ארגון "מגמה ירוקה" נגד עבודות בחולות ניצנים, 2005 (צילום: צפריר אביוב)

 

לאורך השנים נרתמו רבים להגנת החולות: ארגונים ותנועות לאיכות הסביבה, המשרד להגנת הסביבה, אמצעי תקשורת, אנשי ציבור ואזרחים פעלו על מנת לצמצם את הפגיעה בשטח החולות ולהגן על החי והצומח המצוי בה. כך הוקם בשנת 1983 בית הספר שדה "שקמים" בשולי שטח החולות, העוסק בחינוך לשמירת החולות ופועל להגנתן. כן הוגשו במרוצת השנים עתירות רבות לבג"צ נגד הכוונה להכשיר כבישים ולהרחיב רובעי מגורים בשטח החולות. רבות מהעתירות התקבלו, והפגיעה בשטח נמנעה.

 


תכנית ניצנים
בתקופת
ההתנתקות עלתה תכנית ניצנים, תכנית ממשלתית להעתקת יישובי גוש קטיף לאזור חולות ניצנים. על פי תכנית זו, שתוכננה על ידי ממשלת ישראל, עיריית אשדוד והמועצה האזורית באר טוביה, ישמש השטח כפתרון זמני, ובהמשך כפתרון קבע למגורי המפונים. תכנית זו נתקלה בהתנגדות רבה של ארגוני איכות סביבה ושל השר לאיכות הסביבה שלום שמחון, שטענו כי מימוש התכנית יגרום לפגיעה אנושה בשטח החולות ובחי והצומח שבו.

 

קרווילות עבור מפוני גוש קטיף ביישוב ניצן (צילום: איי פי)

 

בנובמבר 2005 אישרה הממשלה את תכנית מתאר ניצנים עבור מפוני גוש קטיף, להקמת 2000 יחידות דיור בשלושה ישובים (הגדול בהם הוא הישוב ניצן). בתחילה נקבע כי ישובים אלה יוקמו על רצועת החוף בין אשדוד לאשקלון; בעקבות התנגדותם של ארגוני איכות סביבה הוחלט כי מתחמי המגורים יוקמו מצפון- מזרח ומצפון- מערב לאשקלון, כך שישכנו בחלקם בשולי שטח החולות ובחלקם מחוץ להם.

 


אתרים ארכיאולוגיים בחולות ניצנים
חולות ניצנים הגיעו לחופי ארץ ישראל במהלך המאה השמינית לספירה, וקברו תחתם שרידי התיישבות למן
התקופה הכנענית ועד התקופה הביזנטית. כיום ניתן למצוא בשטח החולות שני אתרים ארכיאולוגיים: תל אשדוד ומצודת אשדוד- ים.

 

תל אשדוד הוא שריד לישוב שהתקיים באזור מהתקופה הכנענית הקדומה (בסביבות האלף השני לפנה"ס) ועד התקופה הביזנטית (1099 - 1187 לספירה). שרידי הישוב, השוכנים כשבעה ק"מ מדרום לאשדוד של ימינו, כוללים שרידי מבנים, שערי העיר, מגדלים ובתי פולחן.

 

מצודת אשדוד- ים הייתה חלק מהעיר אשדוד- ים, שהוקמה על ידי הערבים במאה הרביעית לספירה ושימשה כעיר נמל ומסחר. המצודה, השוכנת על החוף בצפון אזור החולות, נבנתה בתקופה הערבית הקדומה (638 - 1099 לספירה), והשתמרו בה חלקים מהחומה המקיפה אותה, שעריה, מגדלי השמירה והסוללה שהקיפה את העיר.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as27-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©