אברהם שוחט
 
השכלה: תואר ראשון בהנדסת בניין, טכניון, חיפה.
ת.לידה: 1936
כתובת: קפלן 1, הקריה, ירושלים, ישראל
דואר אלקטרוני:  sar@mof.gov.il

אתרים נוספים
  משרד האוצר

 
ממשל  |  אברהם (בייגה) שוחט



תפקיד נוכחי
חבר כנסת,  מפלגת העבודה  

קורות חיים
אברהם
(בייגה)
שוחט
נולד
בת"א
בשנת
1936
כבן
יחיד
לצבי,
מרכז
עבודה
בסולל
בונה,
ופניה,
עקרת
בית.
בשנת
1954
התגייס
לצה"ל
ושירת
בנח"ל
מוצנח.
לאחר
שהשתחרר
למד
הנדסת
בנין
בטכניון
ובמהלך
לימודיו
כיהן
כיו"ר
אגודת
הסטודנטים
של
מוסד
זה.

בגיל
25
הצטרף
שוחט
לצוות
התכנון
של
העיר
ערד.
אחר
כך
ניהל
סניף
של
סולל
בונה
בערד
ובים
המלח.
מעורבותו
בהקמת
העיר
הביאה
לכך
שבשנת
1967,
כשהוא
בן
30,
הוא
נבחר
לראש
המועצה
המקומית
ערד.
הוא
כיהן
בתפקיד
21
שנים.
על
חלקו
בהתפתחות
ערד
והסביבה
זכה
שוחט
ב-
1984
בפרס
יגאל
אלון
למעשה
מופת
חלוצי
וב-
1987
בפרס
יקיר
התכנון
של
האגודה
לתכנון
סביבתי.


לאורך
שנות
כהונתו
כראש
מועצה
כיהן
שוחט
במספר
תפקידים
נוספים,
ביניהם
יו"ר
מועצת
המנהלים
של
מבני
תעשיה,
יו"ר
ועדת
ערי
פיתוח
ליד
מרכז
השלטון
המקומי
וסגן
יו"ר
מרכז
השלטון
המקומי.


בראשית
שנות
ה-
80
הצטרף
שוחט
למחנה
רבין
במפלגת
העבודה
ובשנת
1982
הוא
ניהל
את
מפקד
חברי
המפלגה.
בבחירות
של
1984
רץ
כמספר
52
ברשימת
המערך
לכנסת
ה-
11
אך
נותר
מחוץ
לכנסת.
במאי
1988
הצטרף
בכל
זאת
לכנסת
לאחר
שחבר
הכנסת
אהרן
הראל,
שמונה
ליו"ר
רשות
השידור,

התפטר
מהכנסת.

בבחירות
לכנסת
ה-
12
שנערכו
ב-
1988
רץ
שוחט
במקום
ה-
15
ברשימת
העבודה
ובחודש
נובמבר
נשבע
אמונים
כחבר
כנסת.
בקדנציה
זו
כיהן
כיו"ר
ועדת
הכספים,
יו"ר
ועדת
הכלכלה,
וחבר
בוועדת
הפנים
ואיכות
הסביבה.


לאחר
שרבין
ומפלגת
העבודה
זכו
בבחירות
1992
מינה
רבין
את
שוחט
לתפקיד
שר
האוצר.

במהלך
כהונתו
הוכפל
התקציב
שיועד
לתשתיות
כבישים,
שולשו
תקציבי
התשתית
לתעשייה
ותיירות
והוגדל
משמעותית
תקציב
החינוך.
כמו
כן
הופרטו
החברות
כימיקלים
לישראל,
מספנות
ישראל
ומבני
תעשייה,
ויצא
המכרז
למפעיל
שני
לטלפון
סלולארי
(בו
זכתה
סלקום).
בין
הישגיו
הגדולים
של
שוחט
כשר
אוצר
בממשלת
רבין
ניתן
למנות
בעיקר
את
הירידה
המשמעותית
באבטלה
משיעור
של
12%
ל-
6.5%
(האבטלה
הגבוהה
בראשית
כהונתו
נבעה
בעיקר
מעלייה
גדולה
של
יהודים
מברית
המועצות
לשעבר
שלא
נכנסו
עדיין
לשוק
העבודה),
את
הגידול
ביצוא
מחד
ובהשקעות
הזרות
מנגד,
ואת
העלייה
המשמעותית
ברמת
החיים
בישראל.
חלק
ניכר
מהישגיו
יוחס
לתהליך
אוסלו
שהחל
ב-
1993
והביא
עמו
שינוי
ביחס
של
חברות
זרות
לישראל.


לצד
הצלחותיו
של
שוחט
כשר
אוצר
בממשלת
רבין
נמתחה
עליו
ביקורת
רבה,
בעיקר
בשל
המדיניות
שהביאה
להגדלת
הגירעון
לשיא
ולעלייה
באינפלציה
משיעור
שנתי
של
8.5%
לשיעור
של
למעלה
מ-
13%.
אחת
ההתקפות
החריפות
ביותר
על
שוחט
באה
בעקבות
תיקוני
השכר
לעובדים
במגזר
הציבורי
שאישר
סמוך
לבחירות
1996.
המבקרים
טוענים
כי
הנדיבות
שגילה
כלפי
העובדים
היא
שהביאה
את
המדינה
בסופו
של
דבר
למיתון
העמוק
במחצית
השנייה
של
שנות
ה-
90.
המדיניות
בה
נקט
שוחט
הביאה
לעימות
חריף
במיוחד
בינו
לבין
נגיד
בנק
ישראל
דאז,
יעקב
פרנקל.


כישלון
נוסף
של
שוחט
כשר
אוצר
בממשלת
רבין
היה
ביוזמה
להטיל
מס
בשיעור
של
10%
על
רווחים
מהשקעות
בבורסה
של
תל
אביב.
הקושי
הטכני
בגיבוש
תוכנית
ביצועית
ליישום
היוזמה
מחד,
והלחץ
הגדול
שהפעילו
בעלי
הון
על
רבין
מנגד,
הביאו
בסופו
של
דבר
לגניזת
הרעיון.

שוחט
סיים
את
תפקידו
ביוני
1996,
עם
חילופי
השלטון,
והוא
שר
האוצר
היחיד
שכיהן
4
שנים
רצופות
בתפקיד.
ב-
1996
נבחר
בנימין
נתניהו
כראש
ממשלה
ומפלגת
העבודה
הייתה
באופוזיציה
עד
1999.
בתקופה
זו
כיהן
שוחט
כראש
האופוזיציה
בוועדת
הכספים.


אהוד
ברק,
שניצח
בבחירות
לראשות
הממשלה
במאי
1999,
מינה
את
שוחט
כשר
אוצר
בפעם
השניה.
ביולי
1999
מינה
שוחט
את
הפרופ'
אברהם
בן
בסט
למנכ"ל
משרד
האוצר
ומאוחר
יותר
מינה
אותו
כיו"ר

הוועדה
לגיבוש
רפורמה
במערכת
המס
בישראל.
הוועדה
הגישה
את
המלצותיה
ב4-
במאי
2000,
ושלושה
ימים
מאוחר
יותר
נתנה
להן
הממשלה
"אישור
עקרוני".
בין
המלצותיה:
מיסוי
שוק
ההון,
מיסוי
קרנות
השתלמות,
ביטול
פטורים
גורפים
במס,
הטלת
מס
עיזבון
ומס
על
מתנות,
וכינון
מדרגות
מס
חדשות
בישראל.


בעקבות
מחלוקת
קשה
עם
ההסתדרות
(שאיימה
בהשבתת
המשק
אם
הרפורמה
תועבר
במתכונתה
המלאה)
ובעקבות
היחלשות
הקואליציה
של
ברק,
הודיע
שוחט
בחודש
יולי
על
ביטול
כמה
מסעיפי
הרפורמה
המתוכננת
(כמו
לדוגמה:
מיסוי
קרנות
השתלמות,
ביטול
נקודת
זיכוי
לאישה,
ועוד).

בפברואר
2001,
שנה
ושבעה
חודשים
בלבד
לאחר
שברק
נבחר
כראש
הממשלה,
נערכו
בחירות
חדשות
לראשות
הממשלה.
זאת
לאחר
שממשלת
ברק
איבדה
את
הבסיס
הקואליציוני
שלה.
מועמד
הליכוד,
אריאל
שרון,
הביס
את
אהוד
ברק
בפער
של
כ-25%,
ולאחר
כחודש
הרכיב
ממשלת
אחדות
בשיתוף
מפלגת
העבודה.
בממשלה
זו
נותר
תיק
האוצר
בידי
הליכוד,
ושוחט
החליט
שלא
להתמודד
על
אף
אחד
מן
התיקים
האחרים
שקיבלה
מפלגתו.
כך
הסתיימה
הקדנציה
השנייה
של
שוחט
בתפקיד
שר
האוצר.
החליף
אותו
במשרה
זו
איש
הליכוד,
חבר
הכנסת
סילבן
שלום.

מאז
סוף
הקדנציה
מכהן
שוחט
כח"כ,
אולם
הוא
שוקל
את
המשך
דרכו
בפוליטיקה
ואף
הודיע
כי
אינו
פוסל
אפשרות
לפרוש
לחלוטין
מהחיים
הפוליטיים.


תפקידים בעבר
שר,  משרד האוצר בממשלת ברק   2001 - 1999 
שר,  משרד האוצר בממשלת רבין   1998 - 1992 
יו"ר ועדת הכספים,  הכנסת   1992 - 1989 
יו"ר ועדת הכלכלה,  הכנסת   1989 - 1988 
ראש עיר,  ערד   1988 - 1967