בני לנדא
 
ת.לידה: 1947
כתובת: ת.ד. 150 רחובות 76101 ישראל
טלפון:  08-9381818
פקס:  08-9381338

אתרים נוספים
  אינדיגו

 
היי-טק  |  בני לנדא



תפקיד נוכחי
יו"ר ומנכ"ל,  אינדיגו   מ - 1977 

קורות חיים
בני
(בן
ציון)
לנדא
נולד
בשנת
1947
בפולין.
כשהיה
בן
שנתיים
היגרה
המשפחה
לקנדה
והתיישבה
בעיר
המהגרים
אדמונטון
שבצפון
מערב
המדינה.
אמו
הייתה
שחקנית
ואביו
היה
בעל
חנות
טבק
ועיתונים,
בה
נתן
גם
שירותי
צילום
של
פורטרטים.
במרתף
החנות
של
האב
החל
בני
לנדא
להתעניין
בנושא
הצילום
והדפוס.


לנדא
גדל
בבית
ציוני
חלוק
אידיאולוגית:
אביו
היה
בית"רי
נלהב
ואמו
הייתה
בעלת
אידיאולוגיה
שמאלנית.
הוא
עצמו,
כמו
אחיו
הבכור
שאול,
הצטרף
לתנועת
הנוער
הציוני.

באוניברסיטה
למד
לנדא
הנדסה
ופיסיקה
אולם
הוא
לא
סיים
את
לימודיו.
לאחר
מכן
החל
ללמוד
פסיכולוגיה
וספרות,
ושוב,
לא
סיים.
ב-1968
נסע
לאנגליה,
שם
למד
בימוי
קולנוע
ב'לונדון
פילם
סקול'.
לאחר
שסיים
את
הלימודים
תכנן
להיות
במאי
סרטים,
אך
לפני
שביים
את
הסרט
הדוקומנטרי
המסחרי
הראשון
שלו
לקה
המפיק
בהתקף
לב.
בינתיים
מצא
לנדא
עבודה
בחברת
'קאפס'
שעסקה
בייצור
ציוד
למיקרופילם.
העבודה
החדשה
עניינה
אותו
יותר
מהעשייה
הקולנועית
והוא
החליט
להתמיד
בתחום.
הוא
נשאר
בקאפס
והפך
לאחד
המפתחים
המובילים
שלה.


לאחר
שקאפס
נמכרה
פרש
ממנה
לנדא,
והקים
עם
שותף
את
חברת
אימטק.
אימטק,
שפעלה
גם
היא
בתחום
המיקרופילם,
הלכה
וגדלה,
הפכה
לחברה
ציבורית
ורכשה
מחדש
את
קאפס.
בשלב
זה
החליט
לנדא
לעזוב
את
הפעילות
בחברה.




בשנת
1973
התחיל
לשתף
פעולה
עם
אוסקר
ואן
ליר,
מבעליה
של
חברת
אל-אופ
הישראלית,
בפיתוח
המצאה
שלו
בתחום
הצילום.
הפיתוח
הצליח
אך
התברר
כי
להמצאה
לא
היה
שוק
פוטנציאלי
מספק.

הנכס
העיקרי
שנותר
מהפרוייקט
היה
חברה
בהולנד
בשם
אינדיגו
(צבע
כחול),
אותה
הקים
ב-1977
לצורך
פיתוח
המוצר.
לנדא
יצר
קשר
עם
חברת
הענק
סאווין
מארה"ב
המייצרת
מכונות
צילום,
והגיעה
עמה
להסכם
לפיו
אינדיגו
תעסוק
בפיתוח
עבור
סאווין
ותקבל
בתמורה
תמלוגים.
לנדא
מכר
את
אחזקותיו
באימטק
והפך
לאחראי
על
המחקר
והפיתוח
העולמי
של
סאווין.
במקביל,
השקיע
לנדא
את
הכנסותיו
מהקשר
העסקי
עם
סאווין
בפיתוח
מערכת
הדפוס
הדיגיטלית
'E
פרינט'

הפיתוח
החשוב
ביותר
מבין
המצאותיו
הרבות.

ייחודה
של
מערכת
הדפוס
מבית
אינדיגו
היה
בכך
שהיא
פעלה
ללא
גלופות.
זאת
בעזרת
טכנולוגיה
סודית
ומהפכנית
שפיתחו
אנשי
החברה
בראשות
לנדא.
המשקיע
ג'ורג'
סורוס
החליט
להשקיע
בפיתוח
כ–60
מיליון
דולר
ובעזרת
סכום
זה
הקימה
החברה
מערך
ייצור
ומכירות
בינלאומי.


ב-1994
הייתה
אינדיגו
לשם
דבר
בעולם
וראשיה
החליטו
שהגיעה
העת
להנפקה
בוול-סטריט.
שווי
החברה
להנפקה
נקבע
על
מיליארד
דולר
אך
מחיר
המניה
קפץ
במהירות
מ-13
דולר
ל-60
דולר.
העיתונות
הכלכלית
יצאה
מגדרה
והמגזין
"פורבס"
חישב
ומצא
ששוויו
של
לנדא
עומד
כל
כ-1.8
מיליארד
דולר,
סכום
שהפך
אותו
לישראלי
הראשון
ברשימת
500
עשירי
תבל.
המגזין
"ביזנסוויק",
שפירסם
כתבה
על
ההייטק
הישראלי,
הדפיס
את
תמונתו
של
לנדא
בשער
המהדורה.
לנדא
עצמו
סירב
לשתף
פעולה
עם
כתבות
פרופיל
עליו.

בינתיים
גדל
הביקוש
למכונות
הדפוס
של
אינדיגו
לרמה
שהחברה
התקשתה
לעמוד
בה.
ואולם,
בעיות
של
אמינות
במכונה
הביאו
לביטול
הזמנות
של
ה'E
פרינט',
החברה
נכנסה
לקשיים
וב-1995
קרסה
המנייה
שלה
בעשרות
אחוזים.
אינדיגו
החליטה
לבצע
הפקת
לקחים
וארגון
מחדש,
שכלל
גם
פיטורי
עובדים.
החברה
אמנם
הצליחה
להתאושש
מעט
אולם
ערך
המניה
שלה
בבורסה
עדיין
לא
התקרב
לרמת
השיא
שנרשמה
בעבר.


לנדא
גר
ביישוב
כפר
אהרון
שליד
נס
ציונה.