שלח להדפסה  
ירושלים והשפלה

לחצו כאן להגדיל הטקסט לחצו כאן להגדיל הטקסט
קבר שמואל הנביא
סוג הטיול: היסטורי, משפחתי, רגלי, רכב
דרגת קושי: קל
משך הטיול: כמה שעות






המסלול


מבנה אבן גדול ובגגו צריח מסגד ומרפסת רחבה, נבי סמואיל קוראים לו הערבים. נשים באות הנה להתפלל לפרי בטן


פעם, הדרך לים המלח עברה דרך פקקי התנועה הצפופים של הכניסה לירושלים. היום כבר יש דרך עוקפת, המותירה את כל הפקקים מאחוריכם. נוסעים דרך יישובי מודיעין, גבעת זאב, ומתחברים עם הכביש היורד לים המלח. פחות פקקים ויותר יפה.
באחת הפעמים זרמנו עם הדרך לכיוון ים המלח, אחרי גבעת זאב ראינו את השלט: "נבי סמואיל, קבר שמואל הנביא". דחיתי מעט את התוכניות שלי בים המלח, טיפסתי בעלייה התלולה והמפותלת לקברו של שמואל הנביא. מולי התנשא מבנה אבן גדול, בגגו צריח מסגד ומרפסת רחבה עם גדר ירוקה כדי לראות את הנופים.
פסעתי לאיטי למול המבנה, מביט בקירות האבן הזקופים. ככל שעליתי במעלה המדרגות המובילות למקום, נפרשו לעיני יותר ויותר ממראות ירושלים. בעיני רוחי יכולתי לראות את עולי הרגל בזמנים הקדומים מטפסים על ההר, ואז נגלה לעיניהם בבת-אחת נופה של ירושלים. אני מניח שבאותם זמנים מראה העיר היה מרהיב יותר ופחות צפוף.
שמואל הנביא נקרא בפי המוסלמים נבי סמואיל. קברו ניצב על ההר בגובה 890 מ'. יום פטירתו הוא כ"ח באייר, וביום זה, בכל שנה, הומה המקום מתפללים העולים לקברו של הנביא, ביניהם נשים העולות להדליק נרות להתפלל לפרי בטן. ואיפה שני החילונים? אלה אנחנו, שני חילונים מול נביא אחד ואנשים דתיים רבים שממלאים את המבנה בקול תפילה.


רקע היסטורי


שמואל נולד להוריו, אלקנה וחנה, ב"רמה". יש גורסים שזאת רמאללה של היום, או הכפר א-רם שמצפון לירושלים. אמו היתה עקרה עד לידתו. היא נשאה תפילה לאלוהים וביקשה פרי בטן, ונדרה נדר שאם ייוולד לה בן היא תקדיש אותו לעבודת אלוהים. הילד שמואל הפך למנהיג, שופט, מחוקק ומורה לעם בשעות הקשות. הוא זה שמשח את שאול למלך והוא זה שבישר לו כי מלכותו תילקח ממנו ותינתן לדוד. במצוות ה' הוא גם משח בסתר את דוד למלך. על-פי המדרשים, שמואל נפטר בגיל 52. במשך מאות בשנים ציינו את המקום כמקום קבורתו. בתקופת הממלוכים רכשו היהודים את המקום ובנו בית-כנסת ודירות לשומרי האתר. הערבים בסביבה השתלטו על האתר והפכו אותו למסגד.


מה עוד נראה


מדרגות תלולות הובילו אותנו לגג המבנה. יצאנו לגג ונופה של ירושלים נפרשש למולנו. ממזרח נחים בלי סדר בתיה של בית חנינא ובית איכסא, מאחור בתיה של גבעת זאב, כביש שחור ורחב המוביל לשכונות רמות אלון ולהר חוצבים.


לילדים


אפשר לעלות עם הילדים למרפסת הרחבה (לשמור עליהם היטב), סמוך למסגד המזדקר לשמים יש תלולית אבנים. לשבת איתם בנחת ולהראות להם את כל הסביבה בעזרת מפה. ללמוד איך נראית ירושלים על המפה, הכפרים הערביים, לקחת ספר תנ"ך לקרוא מספר שמואל, בקיצור, להכין שיעורי-בית שלא תהיו נבוכים כשהילדים ישאלו אתכם.


איך מגיעים


נורא פשוט.כביש 436 מגבעת זאב לכיוון ירושלים, או מכביש מס' 1מהר חוצבים לכיוון גבעת זאב.


כתב וצילם: דובי זכאי



חזרה