שלח להדפסה 
|
||||||
|
נחל חימר ונחל בוקק
סוג הטיול: היסטורי, משפחתי, רגלי, רכב
דרגת קושי: בינוני
משך הטיול: חצי יום
המסלול
בעקבות נביעות החמרה ושמן הביטומן
נחל חימר הוא מהגדולים שבנחלי מדבר יהודה. יובליו העליונים מנקזים את המים מאזור ערד ודימונה, ובמעלה הנחל יש, בין השאר, מכתשות אבן וגבים האוצרים מים לאחר שטפונות, מפל יבש ומערות שבהן התגלו גולגלות מעוטרות בזפת שגילן 9,000(!) שנה. שימו לב: הליכה לאורך כל הנחל מתאימה למיטיבי לכת בלבד.
קצת היסטוריה
ממזרח מזדקר חוטמו הדרומי של הר סדום העשוי ברובו מלח. סוללות העפר הגדולות מקיפות את מאגר החימר, הקולט אליו בשנים ברוכות את מי השטפונות מנחל חימר. החימר - אותו החומר שממנו יוצרים את הכדים - מופיע במקורות בסמיכות לזפת ולכופר.
בתקופות ההלניסטית והרומית נחשב החימר לאחד ממוצרי היצוא החשובים ביותר של ישראל, לצד המלח ומוצרי האפרסמון. בחימר השתמשו לציפוי אוניות וספינות, לחניטה, לפולחן ולמרפא. ערכו הרב של החימר היה אחד הפיתויים שגרמו לעמים ומעצמות להיאבק על השליטה באזור בימי קדם.
נחל חימר: חלוקים מבעבעים
ממשיכים ללכת באפיק זרוע החלוקים, החבוק מצדדיו במצוקים בהירים ורכים של חוואר הלשון. כעבור כ-15 דקות אפשר להבחין שפני השטח הופכים לכהים. זהו איזור נביעות החימר, וכאן ניתן להתרשם מגושי החלוקים האחוזים זה בזה על ידי החומר השחור. בנקיק צר בגדה השמאלית אפשר לראות את גלישת החימר (הזפת) הצמיג על פני הסלע. בימים חמים החימר ממש מבעבע תחת רגלינו.
בהמשך המסלול: עצי שיזף ושיטה האופיינים לאיזור. מתחת לעץ השיטה (המסומן בירוק ובאדום) מסתיים המסלול - אך אפשר להמשיך לצעוד כשעה נוספת במעלה הנחל (נתיב המסומן בכחול), עד שהאפיק נעשה צר.
נחל בוקק: ריח שמן מהאבנים
מאזור הנביעות חוזרים אל הרכב. עולים מערבה אל כביש 90, ונוסעים צפונה עד לשמורת הטבע נחל בוקק. מול מלון הייאט אפשר להחנות את הרכב ולרדת לטיול נוח של שעה באפיק הנחל.
מעל הגדה הצפונית מתנשא צוק כהה ומרשים של ביטומן ובאפיק תמצאו חלוקי ביטומן. אם תנסו לשפשף אותם יעלה ריח השמן באפכם. בקצה המסלול יש בריכה קטנה ומפל, המקבלים את מימיהם מעין בוקק. בדרך כלל יש זרימת מים לאורך הנחל, ולצד האפיק ניתן לראות צמחייה עשירה, שפני סלע ובעלי כנף לרוב.
עוד היסטוריה
בעקבות מי המעיינות הגיעו לכאן המתיישבים הראשונים. מלכי בית חשמונאי הקימו באזור מערך התיישבות הגנתי, ששרידיו נמצאים בקומראן, מצדה, עיינות צוקים (עין פשחה) ועין-גדי. בעין בוקק פעלה בתקופה ההיא חווה חקלאית תעשייתית, שהיתה קשורה לתעשיית בושם האפרסמון היוקרתי. כיום נבלעת החווה החשמונאית הזו בין בתי המלון שאורחיהם, כידוע, מעדיפים בשמים אחרים.
בתקופה הרומית ביזנטית הוקמה על הגדה הצפונית של הנחל מצודה, שהיוותה חלק ממערך ההגנה על הספר (קו הלימס).
מיטיבי לכת (המצוידים במפה, מים וציוד מתאים) יוכלו להמשיך לעין נואית: מעיין מים תרמיים הנובע על המדרון שמצפון לאפיק הנחל. כיום שפיעת המים אינה ניכרת על פני השטח.
חזרו אל הרכב. תוך כדי נסיעה צפונה תוכלו להבחין באיזור כרייה של פצלי שמן ביטומן. הפצלים משמשים כיסוד לתעשייה הפטרו כימית וניתן לנצל אותם כדלק להפקת קיטור וחשמל. הדרך מובילה לצומת ועל פי השילוט אפשר להמשיך לגן הלאומי מצדה.
איך מגיעים
יורדים בכביש 31 אל צומת נווה זוהר (בדרך חולפים על-פני ערד, ומומלץ לעצור לביקור במרכז המבקרים שבעיר). פונים ימינה אל דרך עפר, המתאימה לכל כלי הרכב, על פי השילוט לנחל חימר. לאחר כקילומטר וחצי מגיעים לאזור חנייה רחב. על-פי הסימון והשילוט, ממשיכים ברגל למסלול שנמשך כשעתיים לאורך אפיק הנחל חשוב לציין: אם מזג האוויר גשום או יש חשש לשטפונות, יש להימנע מכניסה לאפיקי נחלים.
כתב: סאס פיאלקו; צילם: דובי זכאי
חזרה
סוג הטיול: היסטורי, משפחתי, רגלי, רכב
דרגת קושי: בינוני
משך הטיול: חצי יום
המסלול
בעקבות נביעות החמרה ושמן הביטומן
נחל חימר הוא מהגדולים שבנחלי מדבר יהודה. יובליו העליונים מנקזים את המים מאזור ערד ודימונה, ובמעלה הנחל יש, בין השאר, מכתשות אבן וגבים האוצרים מים לאחר שטפונות, מפל יבש ומערות שבהן התגלו גולגלות מעוטרות בזפת שגילן 9,000(!) שנה. שימו לב: הליכה לאורך כל הנחל מתאימה למיטיבי לכת בלבד.
קצת היסטוריה
ממזרח מזדקר חוטמו הדרומי של הר סדום העשוי ברובו מלח. סוללות העפר הגדולות מקיפות את מאגר החימר, הקולט אליו בשנים ברוכות את מי השטפונות מנחל חימר. החימר - אותו החומר שממנו יוצרים את הכדים - מופיע במקורות בסמיכות לזפת ולכופר.
בתקופות ההלניסטית והרומית נחשב החימר לאחד ממוצרי היצוא החשובים ביותר של ישראל, לצד המלח ומוצרי האפרסמון. בחימר השתמשו לציפוי אוניות וספינות, לחניטה, לפולחן ולמרפא. ערכו הרב של החימר היה אחד הפיתויים שגרמו לעמים ומעצמות להיאבק על השליטה באזור בימי קדם.
נחל חימר: חלוקים מבעבעים
ממשיכים ללכת באפיק זרוע החלוקים, החבוק מצדדיו במצוקים בהירים ורכים של חוואר הלשון. כעבור כ-15 דקות אפשר להבחין שפני השטח הופכים לכהים. זהו איזור נביעות החימר, וכאן ניתן להתרשם מגושי החלוקים האחוזים זה בזה על ידי החומר השחור. בנקיק צר בגדה השמאלית אפשר לראות את גלישת החימר (הזפת) הצמיג על פני הסלע. בימים חמים החימר ממש מבעבע תחת רגלינו.
בהמשך המסלול: עצי שיזף ושיטה האופיינים לאיזור. מתחת לעץ השיטה (המסומן בירוק ובאדום) מסתיים המסלול - אך אפשר להמשיך לצעוד כשעה נוספת במעלה הנחל (נתיב המסומן בכחול), עד שהאפיק נעשה צר.
נחל בוקק: ריח שמן מהאבנים
מאזור הנביעות חוזרים אל הרכב. עולים מערבה אל כביש 90, ונוסעים צפונה עד לשמורת הטבע נחל בוקק. מול מלון הייאט אפשר להחנות את הרכב ולרדת לטיול נוח של שעה באפיק הנחל.
מעל הגדה הצפונית מתנשא צוק כהה ומרשים של ביטומן ובאפיק תמצאו חלוקי ביטומן. אם תנסו לשפשף אותם יעלה ריח השמן באפכם. בקצה המסלול יש בריכה קטנה ומפל, המקבלים את מימיהם מעין בוקק. בדרך כלל יש זרימת מים לאורך הנחל, ולצד האפיק ניתן לראות צמחייה עשירה, שפני סלע ובעלי כנף לרוב.
עוד היסטוריה
בעקבות מי המעיינות הגיעו לכאן המתיישבים הראשונים. מלכי בית חשמונאי הקימו באזור מערך התיישבות הגנתי, ששרידיו נמצאים בקומראן, מצדה, עיינות צוקים (עין פשחה) ועין-גדי. בעין בוקק פעלה בתקופה ההיא חווה חקלאית תעשייתית, שהיתה קשורה לתעשיית בושם האפרסמון היוקרתי. כיום נבלעת החווה החשמונאית הזו בין בתי המלון שאורחיהם, כידוע, מעדיפים בשמים אחרים.
בתקופה הרומית ביזנטית הוקמה על הגדה הצפונית של הנחל מצודה, שהיוותה חלק ממערך ההגנה על הספר (קו הלימס).
מיטיבי לכת (המצוידים במפה, מים וציוד מתאים) יוכלו להמשיך לעין נואית: מעיין מים תרמיים הנובע על המדרון שמצפון לאפיק הנחל. כיום שפיעת המים אינה ניכרת על פני השטח.
חזרו אל הרכב. תוך כדי נסיעה צפונה תוכלו להבחין באיזור כרייה של פצלי שמן ביטומן. הפצלים משמשים כיסוד לתעשייה הפטרו כימית וניתן לנצל אותם כדלק להפקת קיטור וחשמל. הדרך מובילה לצומת ועל פי השילוט אפשר להמשיך לגן הלאומי מצדה.
איך מגיעים
יורדים בכביש 31 אל צומת נווה זוהר (בדרך חולפים על-פני ערד, ומומלץ לעצור לביקור במרכז המבקרים שבעיר). פונים ימינה אל דרך עפר, המתאימה לכל כלי הרכב, על פי השילוט לנחל חימר. לאחר כקילומטר וחצי מגיעים לאזור חנייה רחב. על-פי הסימון והשילוט, ממשיכים ברגל למסלול שנמשך כשעתיים לאורך אפיק הנחל חשוב לציין: אם מזג האוויר גשום או יש חשש לשטפונות, יש להימנע מכניסה לאפיקי נחלים.
כתב: סאס פיאלקו; צילם: דובי זכאי
חזרה