הסיבה היחידה בגללה אני לא מצטערת על רכישתי את הספר המדובר, הינה האיורים. תוכן הספר הוא לדעתי חיקוי עלוב ל"נסיך הקטן"

לדעתי יש בה הרבה מין ההיגיון הבריא והפשוט, שכל כך קשה לנו לקבל בימים אלו. אולי מדובר בפגם בחינוך, אולי באמת בהסתמכות יתרה על העבר. אולם, מי שיצליח לאמץ גישה זאת - מובטח לו חיוך גדול בכל בוקר. וזה שווה הכל

כנראה שהטעם שלך בספרות נתקע בנסיך הקטן, ולכן לא יכול להעריך ספר מיוחד כמו באדולינה, שמלבד ההנאה שבקריאתו יכול לגרום לכל אדם להסתכל על חייו ועקרונותיו ולבחון אותם באמת. והאיורים באמת יפים, זה נכון.

נו באמת, אתה הרי לא חושב שהייתי מביעה את דעתי, לולא קראתי לאורך 28 שנים, כמות שאין להתבייש בה, של ספרים מכל סוג שהוא. אני בטוחה שיש ספרים שלא נשאו חן בעיניך, או שאולי אתה נתקעת במקום כלשהו לאורך הדרך, שמונע ממך להשמיע/להביע/לקבל דעות על סיפורת, במקרה המדובר. מה דעתך על "עליסה בארץ הפלאות"?האם אתה חושב שאנשים "נתקעו" שם, כשם ש"נתקעו" בנסיך הקטן? אני מבינה שהנסיך הקטן וקוראיו נחשבים בעיניך כעל כאלה שמעיין הקריאה שלהם נעצר, ואני גם מבינה שאתה מביע בכך ביקורת על קוראיו. כן כן, גם אתה מביע ביקורת, כשם שהבעתי אני. המשך קריאה מהנה ופורה, כפי שאני אמשיך.

נפלא לראות שספר מקסים ו"כביכול דמיוני" מצליח לחדור לליבם של רבים. אין בכלל ספק שמשהו קורה מתחת לפני השטח, גם אם ביום-יום הנוקשה שאליו אנו רגילים זה לא תמיד נראה לעין.

גבי, אני מחכה לספר הבא שלך

אוי, איזו טעות, למה לבחור בשפה כל כך גבוהה ומתפלפלת להעביר מסר נקי ופשוט של ספר מקסים? אני בטוחה, כמי שקראה את באדולינה, שמי שקרא את הביקורת או חוות הדעת הזו לא מבין על מה המהומה ולא נוצר בו החשק ללכת ולקרוא את הספר. חבל.

הספר באמת מיוחד,והציורים יפים-אבל הרגשתי פשטנות מסויימת.לא כל דבר שאומר אדם הבא מבחוץ-אמיתי לגבינו.אדם שהוא קורבן-הוא אכן קורבן(כמו הסבים והסבתות שלי, ניצולי שואה)אדם שחי באיזו מדינה דימיונית ושמיימית לא יוכל להבין זאת.המציאות מורכבת יותר ואף אחד לא יכול לקבוע בפשטנות דברים כאלו.והלוואי ויכולנו באמת לחיות כך גם במישור הלאומי

משהו הבין אם העיתונאי שכב עם הוד מלכותה בזמן שהמלך הלך לצוד חזירי בר ? ובכלל האם תורת החיים המוצגת בספר דוגלת בזוגיות פתוחה לגמרי ? אשמח לקבל תגובות.

אי אפשר לדעת-כי בקטע הזה רב הנסתר על הגלוי,אבל יכול להיות מאד שכן.עובדה שלפני כן מסופר על הסודני ואפשר להבין בבירור שהקו המנחה אותם זה זוגיות פתוחה וחסרת קשר בלעדי ונצחי.אני לא מתפלאת,כי כל הספר הזה,עם כל הטוב והיפה והכובש שבו-דוגל באנרכיה וחוסר בשלות מסוימת שעטופים בקסם של גבי ניצן הכשרוני.אני, בתור קוראת אקח את הטוב שבספר אבל אחרי הכל-יש כאן דברים שמצריכים בירור מעמיק

רעיון גדול, ספר קטן

ככל שאני חושבת על זה, אני בעצם מגלה שלא רק הספר שלך קטן אלא גם הרעיון. מה עם מסעודה משדרות, שנולדה לעוד תשעה אחים, ושבגיל צעיר שלחו אותה לנקות את הבתים של השכנים, מעולם לא שאלו אותה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, מעולם לא הייתה לה זכות הבחירה. ומה עם הילדה בת הארבע, בסה"כ ארבע, שאבא שלה בא לבקר אותה כל ערב במיטה, גם היא בחרה להיות קורבן? הרעיון שלך, הוא קלישאה אחת נבובה, שמוכרת טוב אצל בני הנעורים, לא פלא שאחותי בת הטיפש עשרה קנתה את הספר שלך לכל חברותיה. ואין התפשטות הספר מעידה על התפשטות הרעיון. בתפריט הנוכחי של הטרנד, מצוי גבי ניצן והבאדולינה שלו, וזה מה שכולם אוכלים. מזכיר לי את הנירות הריחניים שבבית דודתי. כל פעם שאני מגיע אליה, אני בודקת אם משהו בהם השתנה, אם היא הדליקה אותם, אם נהנתה מהם הפעם, שכן בשביל מה הם שם? וכל פעם אני מגלה שכלום לא השתנה. דודה שלי פשוט ראתה את הנרות מעצבות את כל תוכניות הטלוויזיה, ומקשטות את הבתים של חברותיה הבורגניות לעייפה, ובטרנד כמו בטרנד, גם היא רצתה. כמו את הספר שלך, כולם קונים ומקשטים את בתיהם בנרות הרחניים והמעוצבים האלו, אבל אף אחד לא משתמש בהם. אני מאוד מקווה שתקרא את תגובתי, ואני מאוד מקווה שתגיב.

הלו, אתם ממחזרים כתבות. אל תסמכו על הזיכרון הקצר של הציבור. זה כבר הופיע אצלכם לפני שלושה חודשים.

איך אתם לא מתביישים להביא כתבות שכבר פורסמו אצלכם? אפילו התגובות מאוקטובר. או שאתם מנסים לקדם (עוד יותר) ספר מהוצאת ידיעות אחרונות. ציבור הקוראים אינו טיפש! נו, פלא שאתרי התוכן במצב קשה. ממחזרים תכנים.

הספר באדולינה, יחד עם הספר פרא, שניהם מהווים תפיסת עולם, שבמרכזה - אין גבולות ואין גדרות. תפיסת העולם הזאת היא תפיסה בה אני מאמין כמספר שנים כבר. אין גבולות ואין גדרות. אני, חס וחלילה, לא עובר על החוקים. אני פשוט לא רואה אותם. חוק שמפריע לי בדרכי להיות אדם שלם הוא מין הסתם חוק לא מוסרי. אני לא אעבור עליו אבל עצם העובדה שקיים כזה חוק מחזק את האמונה שזו מדינה של קורבנות. ואם לצטט את גבי ניצן לשורה או שתיים - הפוליטיקה אצלנו היא מרכז העולם במקום שתהיה במקום צנוע. אנחנו מסתכלים על הכנסת כמו שאירופה הסתכלה על האפיפיורים לפני עשרות שנים. אירופה התקדמה, אולי גם אנחנו?

חברה לעבודה המליצה לי על הספר ואמרה שפשוט אני חייבת לקרוא אותו. קראתי בשקיקה , לא אכלתי עד שגמרתי את הספר , שבת שלמה. היייתי כזו מאושרת אחרי שקראתי אותו. הוא גרם לי לשינוי שלא צריך להיות קורבן של החיים שלך , אמרתי לה תודה על שהשאילה לי אותי קניתי לי אחד ועזבתי לעבודה טובה יותר. ספר נדיר . גבי ניצן תודה. אחרי כול ספר שלו יש בי כוחות לשינוי