סיפור אדיר. חבל שלכה רבים מאיתנו השם אמיל תומא אינו אומר דבר. מקווה שהבית אכן לא ייהרס

כשאתם באים לחיפה אל תחמיצו את עבודות הקרמיקה של חיה תומא בואדי.

מוכרחים להציל את הבית. אחרי שקוראים את סיפור חייו של אמיל תומא אסור להרוס את הבית. צריך לשמר אותו ולהקים בו מרכז לשלום לשני העמים

הסיפור הזה הנו מעין משל על מצבינו הקיומי, על יהירותנו. אם לא ניטול קורה מבין עינינו, יהיה מאוחר!

להחזיר את הבית למישפחה

את הבית ישמרו רק ידאגו מראש שאף אחד לא יוכל לראות אותו. מענין מה היה קורה אם זה היה ביתו של איזה יהודי חשוב.

שוב פעם מצנע. לא די ?

מי שלא הכיר את אמיל תומא לא יודע מה זה שלום, אחווה יהודית ערבית, צדק, יושר ואנטלגינציה שמתגלמים באדם אחד. הריסת ביתו, היא הריסת היסטוריה.

כשלא שומרים על העבר - אין עתיד!! אסור להרוס מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני ורגשי מיוחד.

למה לא מחזירים את הבית לרשות המשפחה?

איך מצטרפים לוועד הפעולה?

הכתבה גם תורגמה לערבית: http://www.arabynet.com/SITE/TEMPLATE/DOC_VIEW.asp?did=14655

ליורשים.

לא רק שאסור להרוס אלה חייבים לשפץ ולהבליט את הבית. די להרס ההיסטוריה למען כביש דו מסלולי. מחר נהרוס את הכנסת בגלל כביש? זאת חוצפה וטיפשות של פקידוני העיריה.