מילקי - על תשאירו אותו לבד צברס - אוכלים קקטוסים בכלל? פיצוחים - איך בלי זה?

ישר כוח יופי של כתבה!

כל מי שגדל בקיבוץ זוכר בודאי את ההמצאה הקולינרית שמעבירה צמרמורת בכל איטלקי - פסטה עם סוכר וקקאו. דורות של קיבוצניקים גדלו על זה... ואולי זה מסביר משהו

"שלווה", פטל (מיצפטל), חמוצים, "מבחר סלטים"...

את המושג הנ"ל טבע דודו גבע/קובי ניב בסדרת ספריהם האגדית שבאחד מהם (אני חושב מגוחך בעורף האוייב) יש סיפור על ממציא פצצת החומוס שאותו מנסים לתפוס אהלן וסהלן (שני הבלשים...). באחד מהפרקים של הסיפור, אהלן נכנס לטריפ בו הוא ממלמל "גלגירים". שאגב, מאז ילדותי (שהיתה לפני כ- 20 שנה) הינו מושג שאני מאמץ בחום.

הקציצות של הקיבוץ של פעם, כמובן. כמה שאני לא מנסה אני לא מצליח להגיע לטעם המופלא ההוא.

פסטה עם קקאו וסוכר , לא רק בקיבוץ גם בעיר, אנחנו אכלנו את זה בארוחת עשר בגן הילדים בתל אביב.

אבל מה, ברוח החג - שיהיה לכם שמח וישראלי

ומה עם לחם שחור אחיד שניגבנו בו טחינה נוזלית מדי בגן מרים ??

כנראה שהרבה! יש עוד ועוד תוספות אבל כמו שאני מכירה את דיירי מדור זה, כל תוספת תגרור אחריה צבא של בעד וצבא שכנגד. הרבה דברים שאנו מחשיבים כישראליים, כמו סלט ירקות, פלאפל, שקדי מרק וכו' וכו', יתכן ואינם פרי המצאה של מוח ישראלי קודח, אבל המשתמע מכך, דהיינו, הקומבינה, היא ישראלית למשעי, לדוגמא, חומוס צ'יפסלט וכו', באף מקום בעולם אין את הקומבינות שלנו. טוב, חוץ מהמקומות של הישראלים בגולה... ולפי דעתי, המילה קומבינה, מאכלסת בתוכה גם איזה סוג של אוכל שפרח מזכרוני, מישהו זוכר???

מחליפות צבעים. גלידה ב"אמבטיה" שני כדורים. חצי לחם עם עריסה. דובשניות. ופלה!!! איך שכחתם וופלה??

יקיריי שיחקתם אותה אחלה כתבה חיזקו ואמצו.

1. לפתן אשכוליות לא טעמתי במשך כל שירותי הצבאי, וגם לא ראיתי. 2. ממרח סנדויץ, המיונז הזה עם הירקות, לא ראיתי בכל נדודיי בעולם, וגם לא ממרח צמחי בטעם כבד, שיש בו עדיין משהו שמחזיר אותי לימי הבי"ס היסודי.

מצופה (הוופלה ההיא מהשקם)

איטריות עם סוכר וקקאו. אוי, איזה התקף נוסטלגיה הבאת לי עכשיו.

פעם, לא מזמן, הזדמן לי לאכול במקדש האוכל "אסא" (המקורי!) שבו כידוע מוכרים את החומוספטריות הכי טעים בעולם. גברת אחת, שבעליל לא נראתה מתאימה לתפאורה, הזמינה "פרגיות". זה כנראה נשמע לה הכי פחות "אזייתי"בתפריט. כשבעלה הגיש לה את הצלחת, היא מיד הזדרזה למנגליסט בטענה שחלה טעות נוראית, והיא הרי הזמינה "פרגיות"!! המנגליסט התעקש בתוקף שמה שהיא קיבלה זה בדיוק זה, והיא התעקשה ש"מה פתאום" זה "שפודים" (עם פתח ב"ש", כמובן). מכאן והלאה התפתח דיון מצחיק בטירוף בין הנוכחים, תוך שהגברת מנסה להרביץ במנגליסט תרבות ולהסביר לו מה הכוונה במונח "פרגית". הוא, כמובן, לא הבין מה היא רוצה מחייו. שעות ארוכות אחרי שהיא הלכה עוד המשיכו הנוכחים לתהות מי המשוגעת הזו, האם היא מהארץ ומאיזו פזורה אשכנזית היא נחתה עלינו. וזה, הזכירכם, אחרי 55 שנות קוממיות. תן לו בסלאח-שבתי!

וואו יואב הזכרת לי נשכחות.

אוח כמה שאני רעבבבב

וסוכרייה בצורת מוצץ של מגדים עדשים ג'לית

איזו כתבה נפלאה!!הכל חזר אלי ובגדול.איך ידעתם לקבץ את כל שנות ילדותי ונעורי בשמות מאכלים? ממש קורות חיים. תודה לכם.